📍 ירוחם • בן 43 • ביקור אחרון: לפני 7 שעות
180 ימים אחרונים
12
דירוגים
~2 לחודש
9
ביקורות
4
ספרות מתורגמת
ז'אנר אהוב
ספרים שאהב במיוחד
אל תיגע בזמיר [מהדורת 2015]
הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה
דברים שצריך
הביקורת האהובה של מר
גיבור
נתחיל בשורה התחתונה: ספר מהנה וכיפי, אבל גרוע ומעצבן. צ'רניאק יודע לכתוב מהודק ומותח (וזה בהחלט עוזר כשנטע גורביץ היא העורכת שלך!). והספר קולח מאוד. הוא גם די קצר, אז הקריאה טסה. לפחות עד שהיא מתרסקת. בספר יש כמה גיבורים, שכמו בפורסט־גאמפ דריכהם מצטלבות שוב ושוב, בדרישה גבוהה מאוד מהקורא להשהות את הספקנות הבריאה שלו. ועל הפגם הזה עוד אפשר לסלוח. גם המטא־עלילה לא מאוד ברורה. יש איזה סיפור גדול ואנחנו כל הזמן הולכים בשוליים שלו. עם הרבה פערים. וגם את זה עוד אפשר להחליק. ואפילו על זה שמגיח משום מקום איזה רמבו (מסרט 2 כמובן) עם כרס ענקית שסוחב 50 ק"ג ומאג וחוצה את כל וייטנאם כדי... טוב! גם את זה עד נחליק... אבל מה שמרגיז ברמה שכבר לא יורדת טוב בגרון – ומכאן קלקלנים בשפע (שלא באמת הורסים משהו) – זו האג'נדה התרבותית-פוליטית של הכותב שמבצבצת שוב ושוב. הדתיים הלאומיים – רוצים לפוצץ את הר הבית (איך לא?), או באטרף להעיף את כל המזרח התיכון באטום. המגבנ"קים (אתיופי ומרוקאי) – אלימים וברוטאליים ועושים טבח סטייל כפר קאסם (ולא משנה שעלילתית זה ממש הזוי!!!). הימנים – מסתובבים בתל אביב ותולים מעמודי חשמל את השמלאנים הבוגדים. ואילו הטייסים – הו הו הו. הגיבורים עזי הנפש. שמקבלים את ההחלטה הנכונה והמוסרית, כשמסביבם כולם רעים. ברור שהכותב חי בביצה מסוימת. כל השמות של מגישי החדשות הם ממיילה אחד והעיתון היחיד שקוראים (ה"טובים" של הספר) הוא "הארץ". אין לי תלונות למחבר. הוא כותב את מה שהוא מכיר. אבל ראבק – אל תכתוב על מה שאתה לא מכיר. ועוד בכזו התנשאות. עד כאן הקיטוֹר והקיטוּר. הספר יצא ב2017. והרבה דברים אירעו מאז, ועד למרס 2026, שאז אני קראתי את הספר (אחרי ששמעתי שיחה מעניינת של צ'רניאק עם שמואל רוזנר בהסכת היפה "הקיפוד והשועל" והסתקרנתי מספיק). הספר מציג תרחיש מסויים. גם היום הוא אינו מופרך, אבל חושבני שהיום הוא לא יפתיע אותנו כל כך. ויש הרבה מה לעדכן, כמובן. אבל זה דווקא סבבה. הספר שהכי דומה ל"גיבור" שקראתי הוא "כריש" של מישקה בן דוד. ובכל פרמטר שנשווה ביניהם – גיבור מובס... צר לי. אבל זה ספר ביכורים... אז נסלח לו (על זה. לא על ה...) שורה תחתונה: הספר כתוב טוב ואפילו יכול להדליק למנומנמים נורת אזהרה (אם הם פיספסו את אירועי שומר החומות ו־7 באוקטובר...), אבל הוא בהחלט לא מופת ספרותי. ואפילו מעצבן מאוד באליטיזם הבוטה שלו. אז אפשר לוותר עליו. לא תפסידו יתר מדי...
ז׳אנרים אהובים
5 אהבו