ביקורת ספרותית על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391 מאת פול אוסטר
ספר מעולה

---

ספר יוצא דופן שקראתי ביומיים וגרם לי להרהר רבות.
ג'ים נאש הוא כבאי בן 33 הגר בבוסטון שרעייתו עזבה אותו,בתו הפעוטה גדלה בהחלטה משותפת אצל אחותו ומשפחתה במינסוטה הרחוקה בגלל עבודתו המסוכנת והמחייבת. גורלו משתנה עם קבלת ירושה בסכום משמעותי מאביו שמעולם לא הכיר.
נאש מחליט להתנתק מחייו ואחרי שהשליך את תכולת דירתו,הודיע לבעליה על עזיבתו,עזב את עבודתו ופרע חובות-יוצא במכוניתו למסע האורך כשנה בן עשרות אלפי קילומטרים ברחבי ארצות הברית ללא מטרה אמיתית פרט לחופש ומדי פעם מגיע למינסוטה לבקר את בתו שלצערו אינה ממש מזהה אותו.
לכאורה חופש מוחלט לנסוע כרצונו, ללון בבתי מלון ולפקוד מסעדות איכותיות-אך החירות תלויה בכסף האוזל במהירות.
נאש חובב הקריאה ומוסיקה קלאסית בהם מוצא מרגוע בשעות קשות נוהג לניו יורק לשקול את צעדיו. כספו כמעט אזל וכאן למעשה מתחיל החלק הבא כשהוא נתקל בדרך בג'ק-צעיר חבול ממכות שבגדיו קרועים שמתברר מאוחר יותר כשחקן פוקר טוב- ואוסף אותו למכוניתו מתוך רחמים ורצון לעזור. המהלך הקטן לכאורה וחסר המשמעות ואחד נוסף בהמשך- פעוט וגורלי מאד- מסיט את חייהם למסלול לא צפוי של שעבוד מסוג אחר במשטר קפדני שדווקא בו מוצא נאש סוג של סדר ונחמה עם תחושת מטרה והישג שג'ק אינו שותף לה לגמרי.
סוף הספר אינו לגמרי חד משמעי אם כי די ברור ונראה שהמחבר מותיר לקורא פתח מסויים להבנתו.
הספר המופתי מעורר מחשבה-כיצד יכולים מהלכים פעוטים ומקריים לשנות חיים לגמרי.
ומעל הכל-האם בכלל יש חירות אמיתית ומוחלטת גם במדינת הענק שהמנונה מסתיים במילים "ארצם של החופשיים, ביתם של האמיצים", או שהיא תלויה בכסף? אולי כסף יוצר תחושת חירות כוזבת ואנו משועבדים כך או אחרת?
ונדמה לי שנתקלתי בקריאה ברמזים לשירה של מריאן פיית'פול "הבלדה על לוסי ג'ורדן" שאפשר לראות בו חיבור מסויים.
ספר מיוחד ומעורר מחשבה הכתוב בסגנון קולח שהיה לי קשה להפסיק ולדעתי ילווה אותי עוד זמן מה.
(נמנעתי מחלק מהפרטים שהיו בבחינת ספויילרים).

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391