ביקורת ספרותית על די כבר עם השקרים שלך מאת פיליפ בסון

---

לפני הכל, זה הרגע לקרוא לכל אותם קוראים שנמנעים מלקרוא ספרות גאה, 'חכו ותפסיקו לרוץ לכיוון השני, זה לא כמו שזה נראה לכם (חוץ מזה, אני רואה אתכם רצים, ואין בזה שום דבר מחמיא)'.

חכו, בעיקר כי מדובר בספר חובה לכל מי שמסתובב בימינו על הכדור הזה.

התאורים המיניים כאן עדינים עד נסתרים ובהתאם רכי הבטן והעין לא יתקשו לבלוע אותם.

הסיפור לעומת זאת, ינער את כולנו (מנוערת היטב וממשיכה).


כמה אי ודאות, כמה פחד
(לא חשש, פחד של ממש)

כיישות הטרוסקסואלית מראש ועד בוהן, מעולם לא ייחסתי חשיבות או עניין מיוחד, לתהליך העומד בפני נער שמגלה את נטיותיו החד מיניות.

בעולם הטרוסקסואלי, כולנו יודעים מה מצופה מאיתנו ולאן נגיע בסופו של דבר, (ברמת ההגשמה המינית כמובן), לא כך הדבר בעולמות אחרים.

תוסיפו לזה את הרצון/צורך להסתיר וזו רק ההתחלה.


"הוא יאסוף אותי ביציאה מן העיר, הפעם עם קסדה, ולא אדע אם זה מטעמי זהירות, כיבוד החוק, או על מנת שלא יזהו אותנו, אעלה על האופנוע, אצמד אליו...".


כשאתה אמתי
זה סיפור קטן, קפיצות בתיאור חייו של הסופר מימי נערותו ועד ימי כתיבת הסיפור, עד כאן לא מציאה גדולה כביכול.

אבל יכולת התיאור, הכתיבה העדינה והניתוח הרגיש, הם שעושים את הספר הזה לחווייה גדולה.

מסוג הספרים שיש בו גם דרמה גדולה. בסוף מצאתי עצמי מחפשת רמזים לאוטוביוגרפיה, ׳זה באמת קרה?׳ (והרי אין מחמאה גדולה מזו לסופר).


התאהבתי בגבר שלא אוהב אותי

את גיבור הסיפור אהבתי מיד.

טוב, אולי דווקא כי הוא לא באמת גיבור, לפחות לא בעיני עצמו.

הוא מספר משתתף חכם ורגיש, מעט ציני וכואב לרוב, חושש, ממעיט בערך עצמו, מקבל מרות ללא קושי ונחבא אל הכלים (ויכולתי להמשיך בתיאורים, אבל אפסיק).





אהבה, היא אהבה, היא אהבה, היא מקסימה!
"כי אתה לגמרי לא כמו האחרים, כי מבלי שתרגיש רואים רק אותך".


כן, יש כאן אהבה קטנה גדולה, ממומשת בקושי וכואבת בסתר.


"אני שואל, מעז לשאול: ניפגש בקרוב?

הוא לא מהסס.

הוא אומר שכן, כמובן.

אני שומע את ה'כמובן' שפירושו שמשהו מלבלב, שאין דרך חזרה, שלא הכול ייפסק. אני על סף בכי. אני רגשן יתר על המידה, אני יודע".

האהבה כבודה במקומו מונח (ואנחנו רומנטיים במהותינו), אבל כאן היא רק פן אחד של הסיפור ויש עוד, חשובים ועוצמתיים לא פחות.


אוי הכתיבה
(שימו לב, אני מתמוגגת)

הכתיבה מתארת עבר בגוף ראשון, כולל קפיצות קרובות ורחוקות יותר, תוך שילוב שימוש בזמן עתיד (הסתבכתם? אני אסביר).

הכוונה לביטויים בסגנון "שנים רבות אחרי כן..." או

"הוא יעמוד בהבטחתו. כעבור מספר שבועות, הוא ייקח אותי".


מאוד אהבתי את הסגנון.
פה או שם (או גם פה וגם שם), נתקלתי ב- NAME DROOPING תרבותי, מן עודף תאורי של שמות משוררים, סופרים ותסריטאים. מעט מעייף, אני מודה, אבל תואם אווירה והגיוני כשמתואר מפי הגיבור, שהרי הוא סופר פורה ומוכר שספריו בחלקם עובדו גם כיצירה קולנועית. בלעתי והמשכתי.


הספר הזה הוא נובלה קצרצרה, 75 עמודים בתצורה דיגיטלית.

היה לי רומן 'רומן קצר מועד', עם ספר שהשאיר אותי מאוהבת חד צדדית (בסופר, מה עוד הוא כתב?), תוך הכרה מצערת כי אף אחד מגיבוריו לא יתאהב בי ממילא.

"הוא שוב נלכד בנקודות התורפה שלו, בבושה, באי יכולתו לאהוב לאורך זמן".

לא קל, הכרחי וכל כך טוב.

תחזיקו חזק.

לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/

» ביקורות נוספות של Misskipod
» ביקורות נוספות על די כבר עם השקרים שלך