ביקורת ספרותית על האשמים - סיפורים אסורים שהוברחו מקוריאה הצפונית מאת באנדי
ספר טוב

---

הקריאה בספר הזכירה לי את הביטוי RING OF TRUTH. בתרגום לעברית "המציאות עולה על כל דמיון". יש בספר קטע המתאר את השמדת הפרחים הגדולה בצפון קוריאה בשנת 1994 בחודשי האבל על מותו של קים איל סונג, מייסד הדיסטופיה הצפון קוריאנית. מיליוני פרחים נקטפו אז בכל יום והונחו על עשרות אלפי מזבחי אבל בכל רחבי צפון קוריאה. כמעט כל האוכלוסיה הבוגרת הניחה פרחים כמה פעמים ביום על מזבחים אלה ועד מהרה אזלו כל הפרחים בגינות והשגה יומיומית של פרחים חדשים במרחק שעות הליכה בהרים הפכה למבצע מסכן חיים.

אין איש שהיה מצליח להעלות על דעתו בדיה שכזו ולכן זו כנראה אמת.

הספר הזה כתוב רע אבל הוא חשוב. ואולי הכתיבה הרעה היא רק מין צורה ספרותית כזו שנועדה להגביר את האמינות של הסיפורים. הספר חשוב כי אנחנו לא יודעים כלום על חיי היומיום בקוריאה הצפונית. 25 מיליון אנשים ושכבה של כ 5 מיליון ששולטת ב20 המיליון הנותרים. השליטה היא כנראה כזו שאפילו גורג אורוול בספרו 1984 לא חלם עליה.
בספר של אריק בלייר המפלגה מניחה לנפשם את הפועלים הפשוטים ועוסקת בשליטה רק בשכבת הביניים שמריצה את הכלכלה והמוסדות השונים, בצפון קוריאה מיליוני סוכני חרש, אנשי צבא ושוטרים הופכים את כל השאר לעדר מבוהל רמוס עד עפר וחי בהצגה תמידית של אושר מזויף. בצפון קוריאה אין איש שאינו נשלט על ידי השכבה השלטת.
הספר לא כתוב טוב. הסופר מתאמץ להעביר לנו משהו משרידי הרוח הנשברת של האנשים הפשוטים במדינה אבל מרוב שהוא מתאמץ כמעט כל הסיפורים לא מרתקים. אולי הסופר לא יודע מה מרגש את האדם המערבי ואולי יותר חשוב לו להעביר סיפורים קרובים לאמת מאשר לדאוג שהסיפור יהיה מעניין.
כמו שאמרתי מעל לכל הביקורת על הסגנון זה ספר חשוב, הלוואי שמיליונים רבים מספור יקראו אותו כי הלקח החשוב מבאנדי הוא שקל מאוד להקים חברה של עבדים אם רק יש לך מספיק נבלים שיהיו מוכנים לשלוט בהם

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על האשמים - סיפורים אסורים שהוברחו מקוריאה הצפונית