ביקורת ספרותית על ז'קובּ, ז'קובּ מאת ולרי זֶנאטי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 ביוני, 2019
ע"י סימנטוב


סבתא שלי אללה ירחמה הביאה סך הכל שש ילדים שהיו בהם שלושה בנים ושלוש בנות. מתי שהלכה בכו עליה רק שלושה.

בת אחת שלה הלכה מתי שהיתה ילדה. היא עמדה בחוץ על יד הבית ועברה מכונית ונכנסה בה. הילדה הלכה על המקום.

שני הבנים מתו בזמן של השואה. בגלל שהיו באפריקה גייסו אותם לצבא והביאו אותם בתור חיילים לאירופה ושמה הם נלחמו נגד הגרמנים עד שהלכו כל אחד בזמן שלו. אבא שלי תמיד היה מספר איך אמא שלו היתה שמחה פעם אבל מתי שבאו לפה זה היה כבר אחרי שהלכו לה חצי מהילדים שלה והיא היתה כבר בנאדם אחר. לא היתה מחייכת לא היתה מדברת כמעט. אני עוד זוכר אותה ממתי שהייתי קטן זוכר אותה יושבת כל הזמן בשקט בפינה ולא עושה כלום.


הסיפור הזה ז'קוב ז'קוב מספר על משפחה של יהודים באלג'יריה שחיים שמה יחד עם המוסלמים והצרפתים ומספר על המקום שהם חיים בו בקצה המדבר ככה שכל אלה שאוהבים ללכת עד סוף העולם בשביל לראות מקומות שאין בשום מקום היו רוצים ללכת שמה (תסתכלו בגוגל על מקום שהשם שלו זה קונסטנטין). מתי שבאה המלחמה החיים שלהם בתור יהודים במקום הזה עוברים משהו פלוס זה שהגיבור של הסיפור הזה שקוראים לו ז'קוב צריך ללכת יחד עם החברים שלו למלחמה באירופה. והסיפור שלו ושל המשפחה הזאת ממשיך עד שנים אחרי המלחמה והסופרת מראה לך הכל על האנשים האלה שזה כמו במדבר שאין משהו שאתה יכול להחביא אותו והיא כותבת את זה בשפה מאד יפה שנכנסת לך עמוק בתוך הלב.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמליטה (לפני 6 ימים)
שכנעת. אקרא. תודה.
מוריה (לפני שבוע וחצי)
יפה ונוגע





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ