ביקורת ספרותית על מרי אנטואנט (1987) - כריכה קשה מאת סטפן צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 במאי, 2019
ע"י פרפר צהוב


הספר מתאר את חייה של מרי אנטואנט, בתה של הקיסרית האוסטרית, מריה תרזה, אשר נישאה ללואי ה-16 ב1770, בהיותה בת 14 בלבד, והפכה בהמשך למלכת צרפת.

אנו חווים את עליתה ונפילתה של אנטואנט, אשר החלה את דרכה בצרפת כנערה צעירה, קלת דעת ורודפת תענוגות, קנאית לחופש האישי, חסרת כל עניין בפוליטיקה ובדעת הקהל, ועם זאת, נערצת על ההמון; ועד ימיה האחרונים בהם הפכה לאסירה, השוקלת כל מעשה בתבונה, הוגה תוכניות פעולה מפורטות ומחוכמות, אך בה בעת שנואה על ההמון המוסת נגדה.

צווייג מתאר את קורותיה, תוך שימת לב לפרטים הקטנים ביותר, ואף כהרגלו של צווייג, תוך ניתוח הפן הרגשי של המאורעות.
רמת הדיוק בפרטים ניכרת לאורך כל הספר, כגון: בתיאור ההבדל בין התשלום למיילדים של הבן (40,000 לירות) לעומת הבת (20,000 לירות), ההבדל במספר יריות התותח לאות הולדת הבן (101) לעומת הולדת הבת (21), תיאור מפורט של מרכבות בית המלוכה בנסיון הבריחה ועוד .

צווייג מחבר את פרטי המידע ההיסטורי לידי סיפור הגיוני ומנומק, המסביר את המשמעויות של אופיים המנוגד של המלך והמלכה, בעיות בחדר המיטות, הלכי הרוח בחצר בוורסיי, אופייה המתנשא של אנטואנט, אדישותו והססנותו של המלך, המרחק בין בית המלוכה לעם, תככנות מבית, השפעת מלחמת האזרחים בארה"ב וגורמים נוספים שהביאו למהפך בדעת הקהל, לירידת קרנם של אנטואנט ולואי ה-16 ולהצלחת המהפיכה הצרפתית בהפלת שלטונו. אנו חווים את ההידרדות במצבה של משפחת המלוכה שמועברת מהארמונות וורסאי\טריאנון לארמון טילרי המוזנח, ולאחר נסיון הבריחה - לטירת טנפל הקודרת והשמורה, ולבסוף סיימו את חייהם בבית הכלא הקונסיירז'רי, שממנו היציאה היחידה עבור האסירים היתה אל הגליוטינה.

באחרית הדבר לספר מתאר צווייג כיצד בחר בקפידה את המקורות מהם שאב את המידע, וכיצד נפסלו מקורות רבים שנחשדו כמזוייפים, בין אם כאלה שלא תאמו את כתב ידה, את אופי דבריה או את הילך רוחה, או שהכילו שימוש נרחב מדי בחתימתה וכיו"ב. הקפדה יתרה זו של צווייג גורמת לנו להאמין שאכן מדובר בתיאור אמין ומדוייק של המאורעות.

הספר מומלץ לקוראים המוכנים להשקיע את הזמן בקריאה איטית, אך מרתקת.

דרך אגב, הגירסה עם הכריכה הרכה מאותה שנה מציגה תמונה הרבה יותר סולידית של מרי אנטואנט.


18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 6 ימים)
רשמתי לפניי. תודה
רץ (לפני שבוע וחצי)
ספר מצוין -צוויג ממחיש יותר מכל את הגבול החמקמק בין רומן היסטורי להיסטוריה, צוויג ממחיש שלעתים בכדי להבין היסטוריה, צריך לקרוא רומנים כמו מרי אנטואנט, דמות טרגית שמבלי שרצתה מסמלת את ההיסטוריה.
פרפר צהוב (לפני שבוע וחצי)
Pulp_Fiction , צווייג הינו אוסטרי בעל קפדנות ייקית, שהיא אכן חיונית לצורך כתיבת ביוגרפיה נכונה ואמינה. יחד עם זאת בעל ראיה חודרת נפש, ובכך אנו מקבלים גם ניתוח של הלכי הרוח, החשובים לא פחות.
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
סקירה מעולה. אני אוהב את הביוגרפיות של צוויג, על אף שיש בהם מעט יובש.
את אנטואנט לא קראתי, אבל "מרי סטיוארט" ו"אראזמוס" היו טובים.
ואיך שהוא עשה את התחקיר בימים שלא היה אינטרנט ועוד הספיק לכתוב כל כך הרבה, זה באמת מרשים.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
כרמליטה, תודה.
"אראסמוס מרוטרדם" בהחלט ברשימה, אם כי עדיין לא השגתי אותו.

מסתבר שצווייג, כאספן רציני של אוטוגרפים, הגיע למיומנות טובה בזיהוי זיופים, ולכן הפרטים ב"מרי אנטואנט" ככל הנראה מדוייקים.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
תודה, סנטו.
כרמליטה (לפני שבועיים)
פרפר, תודה על הסקירה הטובה.
הספר ברשימות שלי, וכך גם "ארסמוס" שלו.

אנחנו, וגם קהל הקוראים בתקופתו, מאד אוהבים את הפרוזה שהוא כתב. אך סופרים בני תקופתו (תומאס מאן ואחרים) לא כך כך העריכו אותה. הדבר מאד תיסכל את צוויג. לכן, בהיותו ד"ר להיסטוריה, פנה גם לכתיבת ביוגרפיות.
סנטו (לפני שבועיים)
מחכה לתורו כבר הרבה זמן.. סקירה יפה, תודה.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
ראסטה וחני, תודה.
בהחלט ספר מומלץ, במיוחד לאור הניתוחים והתובנות של צווייג.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
מחשבות, מאדאם לה מוט מראה לנו שהנוכלות די משתלמת... לפחות עד שמישהו עוזר לך "לקפוץ" מהחלון.
הסתבר שדיומא כתב ספר על מקרה ענק היהלומים:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=137680
חני (לפני שבועיים)
תודה על הסקירה . דמות מרתקת לכל הדעות. הזכרת לי שגם את הספר הזה אני רוצה לקרוא.
Rasta (לפני שבועיים)
תודה על הסקירה פרפר, מעניין, אחפש ואקרא.
מחשבות (לפני שבועיים)
ספר משובח. בעקבות הספר גם ביקרתי בקונסיירז'רי, ראיתי את חדרה ואף את השם של מאדאם לה מוט ראיתי בחוץ על הקיר בין האסירים המוזכרים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ