ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 במאי, 2019
ע"י פרפר צהוב
ע"י פרפר צהוב
הספר מתאר את חייה של מרי אנטואנט, בתה של הקיסרית האוסטרית, מריה תרזה, אשר נישאה ללואי ה-16 ב1770, בהיותה בת 14 בלבד, והפכה בהמשך למלכת צרפת.
אנו חווים את עליתה ונפילתה של אנטואנט, אשר החלה את דרכה בצרפת כנערה צעירה, קלת דעת ורודפת תענוגות, קנאית לחופש האישי, חסרת כל עניין בפוליטיקה ובדעת הקהל, ועם זאת, נערצת על ההמון; ועד ימיה האחרונים בהם הפכה לאסירה, השוקלת כל מעשה בתבונה, הוגה תוכניות פעולה מפורטות ומחוכמות, אך בה בעת שנואה על ההמון המוסת נגדה.
צווייג מתאר את קורותיה, תוך שימת לב לפרטים הקטנים ביותר, ואף כהרגלו של צווייג, תוך ניתוח הפן הרגשי של המאורעות.
רמת הדיוק בפרטים ניכרת לאורך כל הספר, כגון: בתיאור ההבדל בין התשלום למיילדים של הבן (40,000 לירות) לעומת הבת (20,000 לירות), ההבדל במספר יריות התותח לאות הולדת הבן (101) לעומת הולדת הבת (21), תיאור מפורט של מרכבות בית המלוכה בנסיון הבריחה ועוד .
צווייג מחבר את פרטי המידע ההיסטורי לידי סיפור הגיוני ומנומק, המסביר את המשמעויות של אופיים המנוגד של המלך והמלכה, בעיות בחדר המיטות, הלכי הרוח בחצר בוורסיי, אופייה המתנשא של אנטואנט, אדישותו והססנותו של המלך, המרחק בין בית המלוכה לעם, תככנות מבית, השפעת מלחמת האזרחים בארה"ב וגורמים נוספים שהביאו למהפך בדעת הקהל, לירידת קרנם של אנטואנט ולואי ה-16 ולהצלחת המהפיכה הצרפתית בהפלת שלטונו. אנו חווים את ההידרדות במצבה של משפחת המלוכה שמועברת מהארמונות וורסאי\טריאנון לארמון טילרי המוזנח, ולאחר נסיון הבריחה - לטירת טנפל הקודרת והשמורה, ולבסוף סיימו את חייהם בבית הכלא הקונסיירז'רי, שממנו היציאה היחידה עבור האסירים היתה אל הגליוטינה.
באחרית הדבר לספר מתאר צווייג כיצד בחר בקפידה את המקורות מהם שאב את המידע, וכיצד נפסלו מקורות רבים שנחשדו כמזוייפים, בין אם כאלה שלא תאמו את כתב ידה, את אופי דבריה או את הילך רוחה, או שהכילו שימוש נרחב מדי בחתימתה וכיו"ב. הקפדה יתרה זו של צווייג גורמת לנו להאמין שאכן מדובר בתיאור אמין ומדוייק של המאורעות.
הספר מומלץ לקוראים המוכנים להשקיע את הזמן בקריאה איטית, אך מרתקת.
דרך אגב, גירסת הכריכה הרכה של הספר הזה מאותה השנה מציגה תמונת כריכה הרבה יותר סולידית - ציור של אליזבט ויגה לברון (Vigée Lebrun) משנת 1783 המציג תמונת פרופיל של מרי אנטואנט היושבת בצורה מכובדת ובידה פרח. אפשר לראות את התמונה כאן: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/4f/Vig%C3%A9e-Lebrun_Marie_Antoinette_1783.jpg
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
הכריכה הזו אכן לא זמינה בסימניה. אני יודע על מה אתה מדבר.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
חנן, התכוונתי שבגירסה עם הכריכה הרכה תמונת הכריכה היא הרבה יותר סולידית.
רואים בה את דמותה של מרי אנטואנט יושבת בצורה מכובדת, ולא את התמונה המוצגת כאן. הכותר עם גירסת הכריכה הרכה לא מופיע בסימניה, ולכן לא יכולתי לכתוב את הסקירה תחתיו. אם אני לא טועה זה הציור שנמצא בערך "מארי אנטואנט" בויקיציטוט - ציור של אליזבט ויגה לברון (Vigée Lebrun) משנת 1783, רק שבכריכת הספר הכיוון שלו הפוך. עדכנתי את הסקירה ומקווה שעכשיו היא ברורה יותר. |
|
|
חנן
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
כריכה רכה
לא הבנתי את כוונתך שבגרסה הרכה מרי אנטואנט יוצאת "יותר סולידית"???
הכריכה הרכה עשתה אותה "רכה" יותר? |
|
|
לי יניני
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
רשמתי לפניי. תודה
|
|
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ספר מצוין -צוויג ממחיש יותר מכל את הגבול החמקמק בין רומן היסטורי להיסטוריה, צוויג ממחיש שלעתים בכדי להבין היסטוריה, צריך לקרוא רומנים כמו מרי אנטואנט, דמות טרגית שמבלי שרצתה מסמלת את ההיסטוריה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
Pulp_Fiction , צווייג הינו אוסטרי בעל קפדנות ייקית, שהיא אכן חיונית לצורך כתיבת ביוגרפיה נכונה ואמינה. יחד עם זאת בעל ראיה חודרת נפש, ובכך אנו מקבלים גם ניתוח של הלכי הרוח, החשובים לא פחות.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
סקירה מעולה.
אני אוהב את הביוגרפיות של צוויג, על אף שיש בהם מעט יובש.
את אנטואנט לא קראתי, אבל "מרי סטיוארט" ו"אראזמוס" היו טובים. ואיך שהוא עשה את התחקיר בימים שלא היה אינטרנט ועוד הספיק לכתוב כל כך הרבה, זה באמת מרשים. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
כרמליטה, תודה.
"אראסמוס מרוטרדם" בהחלט ברשימה, אם כי עדיין לא השגתי אותו. מסתבר שצווייג, כאספן רציני של אוטוגרפים, הגיע למיומנות טובה בזיהוי זיופים, ולכן הפרטים ב"מרי אנטואנט" ככל הנראה מדוייקים. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה, סנטו.
|
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
פרפר, תודה על הסקירה הטובה.
הספר ברשימות שלי, וכך גם "ארסמוס" שלו. אנחנו, וגם קהל הקוראים בתקופתו, מאד אוהבים את הפרוזה שהוא כתב. אך סופרים בני תקופתו (תומאס מאן ואחרים) לא כך כך העריכו אותה. הדבר מאד תיסכל את צוויג. לכן, בהיותו ד"ר להיסטוריה, פנה גם לכתיבת ביוגרפיות. |
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
מחכה לתורו כבר הרבה זמן.. סקירה יפה, תודה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ראסטה וחני, תודה.
בהחלט ספר מומלץ, במיוחד לאור הניתוחים והתובנות של צווייג. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות, מאדאם לה מוט מראה לנו שהנוכלות די משתלמת... לפחות עד שמישהו עוזר לך "לקפוץ" מהחלון.
הסתבר שדיומא כתב ספר על מקרה ענק היהלומים: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=137680 |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הסקירה . דמות מרתקת לכל הדעות.
הזכרת לי שגם את הספר הזה אני רוצה לקרוא.
|
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הסקירה פרפר, מעניין, אחפש ואקרא.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
ספר משובח. בעקבות הספר גם ביקרתי בקונסיירז'רי, ראיתי את חדרה ואף את השם של מאדאם
לה מוט ראיתי בחוץ על הקיר בין האסירים המוזכרים.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
