ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 באפריל, 2019
ע"י חני
ע"י חני
מי הם היו ההורים של שנות ה-70? איך הם חינכו אותנו, לפי איזה מודל חינוכי? ומה האכילו את אתגר קרת שיצא ספר כזה מוזר שמערבב מציאות ודמיון בכפיפה אחת כשברקע רעשים של אלימות ללא הפסקה. אלימות פיזית ומילולית ללא הרף. מדי פעם לקינוח יש אזכורים של מוות בכל מני צורות. אז המנה העיקרית או הקינוח לא דברו אלי בשום צורה.
גילוי נאות , לא קראתי את כל הספר, הוא לא עניין אותי. היה בו בעיקר המון רעש מכל מני סוגים שלא נותנים מנוח. והמוח שלי בעיקר לא הצליח לעכל. כמו את הסרט "התפוז המכני" גם שם לא הצלחתי להבין את ההומור או האמירה. אבל זה העניין באמנות, אחד אוהב, השני לא!
הספר מכיל 50 סיפורים קצרים, כתיבה לעילא, כי יש להודות בפה מלא שאתגר יודע לכתוב. ויש להודות גם שהרבה יותר קשה לרתק את הקורא בסיפור קצר של דף וחצי מאשר ספר מלא. לא יודעת מי קהל היעד של אתגר בספר הספציפי הזה אבל זה לא אני.
מה שכן הסיפור הראשון והבאים אחריו שיקפו לי את התקופה בארץ של שנות ה - 70. הלך המחשבה שהילדים הם סוררים לא מחונכים שצריך לחנך אותם ביד קשה. שיטת "המקל והגזר" בלי להתחשב בצרכים הרגשיים של הילד.
הסיפור הראשון היחיד שדיבר אלי באמת שמו "לשבור את החזיר" שבו ההורים מכניסים כסף לקופת חזיר מחרסינה כל עוד הילד מציית ומתנהג יפה. ההבטחה היא מתנה שהילד רוצה, אך זה יקרה רק כשהקופה תתמלא.. בינתיים הילד באמת מתנהג יפה ופתאום יש הרבה כסף בקופה. האבא מנופח מגאווה שהילד שלו לא ייצא פושטק שגונב מקיוסקים אלא ילד עם כבוד וערכים. מה שקורה שהילד מפתח רגשות לחזיר. הוא הפך להיות חבר שלו לכן הבקשה המוזרה של אבא הגיע במפתיע. לקחת פטיש לשבור את החזיר ולקנות מתנה שהילד רצה..
סוף הסיפור מביא אותנו לתקופה של דור בועט ומתמרד נגד הערכים שגדל עליהם.
בזמן הקריאה נזכרתי בעולם הדימויים שריתקו את העולם .מבחינת סרטים שראינו, מלחמות שעברנו, מוזיקה ששמענו. כולנו אכלנו מאותה צלחת . והבנתי שכל הדימויים לקוחים מהחיים של כולנו כאן בשנות ה 70. אך אתגר לקח את הסיפורים ועיוות אותם או הקצין אותם באלימות כך שהייתי צריכה ממש לזקק את הרעיון המקורי וההתחלתי של כל סיפור. בסוף זה התיש ונטשתי.
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אדמה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה חני וסקאוט, אילוצי עבודה ניתקו אותי בחודש האחרון, שמח לחזור.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה סקאוט
גם אני מברכת את אדמה שקפץ לבקר.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אדמה תודה.
היום נתקלתי בשיעור בספר ילדים שלו. אהבתי את הספר הפוסט מודרני ושיקוף מדוייק של החברה העכשווית. לעומת ספרי המבוגרים שכתב פה נהנתי מכל רגע.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
חני- סקירה יפה. ניסיתי ספר אחד של קרת ולא אהבתי. לא מתחברת לסגנון כתיבה כזה.
אדמה- ברוך השב! זמן רב לא ביקרת כאן. |
|
|
אדמה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה חני על הסקירה.
הספר הזה כמו רוב ספריו של קרת הוא סופרמרקט גדול שיש בו שפע מוצרים שונים לבחירה, לכן לא מעט מוצאים שם סיפורים שהם ייקחו איתם. אני מצאתי שלושה סיפורים כאלה.
אולי בעתיד קרת יקבל אומץ ויפתח חנות בוטיק. עד אז אני כבר מיציתי את ספריו. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה עמיחי .
כל קורא שלוקח לקרוא ספר מבקש לעצמו
שתהיה לו חוויה. שתהיה התחברות ומשהו מהסופר יחדור דרך מעטה הציניות, הסקפטיות והביקורתיות של קורא מנוסה. כמעט כל ההתחלות בסיפורים היו מבטיחות אך ככל שהמשכתי איבדתי את החוט. קראתי את " פתאום דפיקה בדלת" ואהבתי. גם צינורות היה בסדר. אז מי יודע אולי שוב אפגוש את אתגר על המדפים ואחליט לנסות. בינתים הספיק לי. |
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
חני, תודה על הסקירה, אבל אני מאוהבי קרת ולכן לא מסכים עם הרבה ממה שכתבת...
יש בספר הזה כמה סיפורים מצוינים וחכמים, כגון "נעליים" (מה מבין ילד כשמערכת החינוך מנסה להנחיל לו ולחבריו לכיתה את זיכרון השואה?), "חור בקיר" (טראגי ויפה, אולי הומאז' לקולנוע אירופי), "אלוף העולם" (יחסי אבות ובנים), ועוד. כתבתי כאן לא מזמן את דעתי הענייה שאת קרת כדאי לקרוא במנות קטנות, אחרת קל להגיע למסקנה שהוא מבלבל במוח. (: |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
רסטה כנראה זה סגנון מסויים כי יש שאוהבים עד מאוד.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה אפרתי.
Tamas תודה. אין ספק שזה ספר בועט. בוודאי יש פה תובנות שלא קלטתי כי הייתי עסוקה בראש בכל הקטעים האלימים. בטוחה שהיה שם פואנטה היכן שהוא. |
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
בדיוק TAMAS... קרת פשוט לא מאתגר, אפילו משעמם בהרבה מצבים.
|
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מבאס ליפול על ספרים כאלה, אבל קורה. כנראה צריך יותר מאשר לדעת לכתוב בשביל לרתק קוראים...
יופי של סקירה. |
|
|
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ופי של ביקורת.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה בתיה טוב לשמוע.
אצלי זכרתי שהיו כמה איסורים.הייתה נוקשות אך בד בבד המון אהבה. בל נשכח שזו הייתה תקופה לא פשוטה בארץ.
|
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה חני, כהורה בשנות ה- 70 אני יכולה לספר שהצאצאים אצלי היו עטופים בחום ואהבה.
נגטיב לאופן שבו אמא שלי התייחסה אלי, שלימים הסבירה לי שכך היה נהוג בזמנה. לא ממש הסכמתי עם דבריה, כי ראיתי אצל השכנים שאפשר גם אחרת. ומכאן, נדמה לי שיש כל מיני סוגי הורים. קרת כנראה כתב על מה שהכיר. ודרך אגב, גם בעיני 'התפוז המכני' היה סרט מזעזע. זה היה ניסיון להכפיש את הבורגנות, אבל יצא רע. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
Plup תודה.
אף אחד לא אמר שהורים לא אהבו את ילדיהם.
אך היו תפיסות שונות ומאוד ברורות איך תפסו את הילד לאורך השנים. שינינו פאזה מאז שנות ה - 20 לטוב או לרע. אנחנו מסבירים, נוגעים, עוטפים, מדברים אל הילד בגובה העיניים. לא באים מגבוה. גם מפעילים סמכות חינוכית וגם עוטפים ומגוננים ללא הפסקה. מקווה שאנחנו עושים נכון. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
גוסטב מעניין לגמרי.
אני מסכימה שיש לו כמה סיפורים טובים.
וכל עניין זווית מהעיניים של סופרים הוא בוודאי תלות תרבות.קודם צריך לבדוק איך הסופר רואה את עצמו בעיניי עצמו ואז לבדוק איך החברה רואה אותו. ויש יוקרה ופרסים שמאדירים או מורידים. אחפש את הסרט. תודה |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
כרמליטה תודה.
בעצם אנחנו מדברים על תקופה שבדיוק הסתיימה לה
"התפיסה המחנכת" עד סוף המאה ה-20 וקצת הלאה. תפיסה שהילד נתפס כמי שצריך לחנך על ידי ענישה ודרישה לציות עם כל המשתמע בלי להתייחס לצד הרגשי שבו. מאז אנחנו רק מתפתחים עם "התפיסה המגוננת" , הפסיכולוגית, שאת הילד צריך לעטוף ולגונן עליו. והילד הוא טוב מיסודו ורק צריך הנחיה טובה של ההורים.לא יודעת לאן נגיע עם זה ועם הסמכות ההורית שנעלמת אבל הגישות כולן מתוארות יפה בספרים.מעניין לראות את ההתפתחות מימיי הביניים עד הלום. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יעל תודה כנראה הוא מאתגר אותנו.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
קצר תודה מעניין איך קרה שאתגר לא ממש פופולרי כאן.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
סקירה יפה ,חני. מבין את מה שאת אומרת. אבל...אני יכול לספר על שנות השמונים.
לפעמים אני לוקח כדוגמא את הוריי וסביי ומתפלל שאוכל להקדיש לילדיי מהזמן ומהחום בכמות דומה שהם העניקו לי.
אני חושב שבאותם שנים הורים רבים מאוד התחשבו בצרכיו של ילד והעניקו לו חום.ברור שלא הייתה מודעות כהיום, אך אין זה אומר שהחינוך היה כזה רע. גם בימינו יש הרבה הורים שלא מתחשבים ברגשות של הילדים וגם בימינו הם צועקים, צורחים עליהם. ההורים של היום דווקא הרבה פעמים תקועים במסך ונותנים גם לילדיהם איזה טאבלט/סמארטפון שלא יציקו. כפיצוי על חוסר יחס הם מפוצצים אותו בצעצועי מפלסטיק זול ו"יוצאים" על המורות אם הן מעזות להעיר ל"מלאכים" שלהם. |
|
|
אושר
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
הסרט לא משהו)-:
|
|
|
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
צפיתי שבוע שעבר בסרט ''ישראל בעיני סופריה'' קרת מספר שם על השפעת הוריו על כתיבתו, סרט מומלץ (לימניים שבחבורה כדאי לקחת ולריאן לפני הצפייה)
כשקראתי את קרת בגיל עשרים, חשבתי שהוא גאון, היום אני חושב שיש לו כמה סיפורים גאוניים. |
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
חני , תודה על הסקירה.
אני נמנית על דור הורי ילדי שנות ה-70'.
אינני מסכימה עם ההכללה שהמודל לאורו חינכנו את הילדים היה "הלך המחשבה שהילדים הם סוררים לא מחונכים שצריך לחנך אותם ביד קשה. שיטת "המקל והגזר" בלי להתחשב בצרכים הרגשיים של הילד". בסביבת חיי הדברים אפיינו יותר חלק מדור ההורים שלנו. הילדים שלנו כבר זכו לחינוך הרבה פחות נוקשה ויותר מתחשב בהם ובצרכיהם. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת שמבהירה היטב את דעתך על הסופר.
נראה לי שבמקרה הזה הוריו של קרת עשו עבודה טובה בבחירת שמו הפרטי... |
|
|
קצר ולעניין
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
|
|
|
קצר ולעניין
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
גם אני לא מחסידיו של קרת, בלשון עדינה
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אושר תודה אם תרצה אשלח לך.
יש לו יותר מוצלחים מהספר הזה.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות תודה...
אני גדלתי על כל עולם הדימויים שלו. אך הוא לקח אותם ושינה אותם בצורה מוזרה מזווית ראייה צרה של אותה תקופה. אני בטוחה שהיום הוא לא היה נניח מזכיר קופסת נעלי אדידס כארון קבורה. או את הפסים על נעלי אדידס כקונטציה לשואה. וכו'...
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
יוספוס תודה על התגובה. לא מבינה את ההומור.
הצורה שהוא מתאר יחסים היא קלוקלת. אפילו את המיניות הוא הרס לי בספר. שלא לדבר על היחסים עם ההורים, הבוטות, דימוי האישה לא מסתדר לי. והקטעים של להוציא רובה ולירות בכל מי או מה שלא מוצא חן הוא הזוי. זה כאילו אתגר זרק את כל הבעיות הפסיכולוגיות שלו בספר הזה. בקורס משקיו"ת חינוך של בתי רוב הסיכויים שלא הזכירו את " לשבור את החזיר"
אשאל אותה לגבי זה ואם יש מה ללמוד זה שווה. אבל אני מניחה שהיא לא שמעה. אשמח אם תספר לי. |
|
|
אושר
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אין לי ספרים של מר קרת, חבל שמורות בבית-ספר מכריחות ילדים לקרוא אותו.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
לא חייבים לאהוב הכל והסברת יפה למה לא אהבת.
|
|
|
יוספוס
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
לשבור את החזיר, זה אחד הסיפורים הקלסיים של תרבות הפופ הישראלית. הוא מוקרא ע"י משקיו"ת חווי"ה בכל מיני טיולים צבאיים.
ההומור של אתגר קרת מדהים, והיכולות שלו לתת פאנץ' מפתיע בכל סיפור קצר הן מעוררות קנאה. חני, תעשי עוד ניסיון, אולי שאר הסיפורים לא מלאי אלימות? ומה עם "לאן אתה הולך? אני הולך לדוג דגים בבאר שבע" איזה אמירה מדהימה, קראת את הסיפור הזה? |
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
