האמת היא שהודו מלוכלכת מדי בשבילי. כמו שסיפרתי לכם לא פעם, אני אוהבת טיולים של בורגנית פר אקסלנס. ויקאס סווארופ (אפילו במחלקת השמות המוזרים הוא נגרס בין שיני כמו חצץ), עורך לי טיולים לא רעים ברחבי הודו.
בלי להריח, להתלכלך ולהתחכך בהמון המיוזע, אני לומדת על החברה ההודית באדיבותם של ספרים מהנים ומופרכים.
כמו נער החידות ממומבאי, גם היורשת מדלהי (הספר הבא יהיה בוודאי הנסיך מגואה או הנערה מכלכתה) הוא ספר נוסחה.
ויקאס (סלח נא לי על הפמיליאריות הבלתי מנומסת, אבל שם משפחתך מסובך לי), רוקם אגדה בוליוודית, מתבל אותה בקצת מתח, מכניס לתוכה את כל חולייה של הודו המודרנית, מעלה על נס את הטובים, מוקיע את הרשעים והנה לכם ספר.
מיליארדר אגדי, איל הון, בעל תאגיד, פוגש בחורה צנועה ומקסימה ומציע לה הצעה שאי אפשר לסרב לה, להפוך למנכ"לית התאגיד שלו, השווה עשרה מיליארד דולר.
כמו כל נערה מן היישוב, גם היא סבורה כמונו, שנטרפה עליו דעתו. אבל הוא מוכיח לה כי פיו ולבו שווים. מבט עיניה והנחישות שבמבטה (!) מצאו חן בעיניו, ולכן הוא מוכן להוריש לה את המנכ"לות. בכל רחבי הודו לא נמצא אדם מתאים למשרה חוץ ממנה, וגם היא תקבל את התפקיד הנכסף רק אם תעבור שבעה מבחנים, שבע התמודדויות עם תהפוכות החיים. אם תצליח, תזכה בתפקיד. עצם ההסכמה שלה לחתום על החוזה תזכה אותה ב200,000 רופי.
סאפנה היא נערה חכמה וגם בוגרת קולג', אבל גם היא מבינה שיש משהו חשוד בהצעה. אבל אז מזמנים לה החיים התמודדות בינונית, היא נזקקת לכסף באופן מיידי ולכן הולכת על זה, כמו שאומרים, וחותמת על החוזה.
עד כאן סיפור המסגרת, ומכאן ישב ויקאס וחשב: אילו בעיות בוערות יש להודו?
נישואים בכפייה? מבחן מספר אחד. הערצה העיוורת לכוכבי בוליווד, מבחן מספר שתיים, עבדות בעבודת ילדים, מבחן מספר שלוש, השחיתות של תוכניות ריאליטי, מבחן מספר ארבע, השחיתות בצמרת הכלכלית, מבחן מספר חמש, סחר באיברים, מבחן מספר שש.
כל המבחנים מהולים בכל כך הרבה שחיתות ושוחד, עד שלא ברור איך המדינה הענקית הזאת מתנהלת בכלל. אין אדם אחד, כמעט, שמתנהל באיזו הגינות בסיסית. אבל סאפנה שלנו עשויה ללא חת. היא עומדת בגבורה בכל המבחנים, מגלה כושר מנהיגות, ביצועים מבריקים ועוד כל מיני מעלות, שאת כולן מונה בפניה המיליארדר האקסצנטרי.
ואז מתרחשת הטרגדיה וסאפנה נופלת לתוך מערבולת של אירועים איומים, שבסופם היא נחלצת איכשהו עם תובנות חדשות.
אפשר ללעוג לתמימות של ויקאס, אבל הספר קריא ומעניין. אפשר להגדיר אותו ספר טיסה, אבל אין לי מספיק כסף כדי לטוס כל כך הרבה, בעידן שספרי הטיסה מתרבים והולכים (אף אחד גם לא מציע לי מנכ"לות על תאגיד).
ספרו הקודם של ויקאס, תעלומה בשישה קולות, הוא טוב בהרבה בעיני. אבל אם אתם לא מתכננים ביקור בהודו, הספר הזה יוביל אתכם לשם באופן הכי סטרילי.
