ביקורת ספרותית על היורשת מדלהי מאת ויקאס סווארופ

---

התחלתי לקרוא את נער החידות ממומביי, והתבאסתי שלא אהבתי ושלא רציתי להמשיך לקרוא.
בכל זאת - כל העולם דיבר על זה, אני גם חצי הודית אז בכלל...
אבל לא ממש התחברתי, הכול בספר ובנער הזה תואר כגדול מהחיים וכמיסטי, סוג של "להנגיש את התרבות ההודית להוליווד".
חשבתי שסיפור על בחורה הודית בתקופת השידוכים יהיה שונה, וההתחלה באמת הייתה מבטיחה:

היורשת היא צעירה די שגרתית בשנות העשרים -
היא עובדת בעבודת מכירות די פשוטה וטוחנת שעות.
היא נראית סבבה אך לא יותר מזה, (כרגע היא משוכנעת שזה בגלל שעורה כהה מדי, בניגוד לאחותה).
היא לא מחוזרת במיוחד, למרות כל מעלותיה הטובות והמוסריות, הרי היא נחבאת אל הכלים.
יש לה ידיד טוב - נאה וריאליסטי להחריד, בדיוק הניגוד הגמור אליה.
משפחתה ענייה וחלק מעול הפרנסה נופל עליה, אבל לא היא ולא סיפורה העגום של משפחתה מעוררים עניין מיוחד לתרום לה...

לפתע מגיע זר מסתורי, מבוגר (ועשיר מן הסתם!) ודי מטורלל.
הוא משכנע אותה שהוא לא נוכל, ושבעצם הוא מעוניין שהיא תנהל את עסקיו המצליחים, דווקא היא מכל האנשים שכבר יש לו מסביבו - כולל ילדיו המפונקים.
הוא מעדיף דווקא צעירה משכילה יחסית העובדת במשרה זוטרה. מישהי שאינה זוהרת או פוטוגנית במיוחד, וללא קשרים שיוכלו לקדם מטרות בהיקף רחב.

העשיר פונה אליה ומנדנד עד שקורית לה סדרת אירועי ביש - שבסופה היא באמת מרגישה שהיא חייבת את הכסף הזה כדי להעלות לעצמה את האגו.
העשיר מנסה להעביר אותה מבחנים שיוכיחו לו ולה שיש לה את כישורי הניהול בתוכה, אבל באופן מעשי המבחנים הם בעצם "מיקרו מנג'מנט" שלו, בחינה מדוקדקת של כל היבט של חייה באופן סמוי.

מאז הדברים פשוט קורים לה, דברים שלא קרו לה אף פעם, בד בבד מסתבר שהיא הרבה יותר מעניינת ומסקרנת ממה שהיא מציירת את עצמה
(מה, היא פשוט הסתירה את זה משום מה עד עכשיו והתעקשה להיות משעממת?...)

וגם כמו נער החידות - גם היא בעצם גדולה מהחיים.
זה הקטע שכבר איבדתי אמון בספר...

ואז נזכרתי שהעשיר הזה אמר לה בהתחלה שהוא כבר ניסה ללכת עם השיטה הזה שש פעמים ולא הצליח.
אבל בכל זאת הפעם הוא בטוח שזה זה.
הוא מתעקש גם בגיל 69 לסווג את האנושות ל"כאלה שמתאימים לניהול" ול"משעממים".
לי זה נשמע פחות כמו מישהו שיכול להכשיר את המנהלים לעתיד ויותר כמו הפרעה אישיותית.

אבל אם להאמין לדברי השכנוע:
תכונות כמו יושרה או צניעות, אמונה רוחנית, נכונות לסכן את העתיד עקב רגשות לא פתורים מהעבר ורגישות לזולת -
אלו המאפיינים העיקריים של מנהל ברמות הגבוהות ביותר.

בקיצור - שירה שטיינבוך (ההודית) לשלטון.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על היורשת מדלהי