ביקורת ספרותית על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות. מאת לטישיה קולומבני
ספר מעולה

---

הצמה קושר את גורלותיהן של שלוש נשים החיות בקצוות שונים של העולם, למרות שאף אחת אינה מודעת לקיומה וחייה של האחרת. בהודו, סמיטה המוקצית רוצה לשנות את מסלול חייה, ובעיקר את מסלול חייה של בתה לליטה - ומחליטה לעשות את האסור והבלתי אפשרי כדי לממש זאת. בסיציליה, ג'וליה שעובדת בבית המלאכה של אביה מגלה כי חייה משתנים לבלי הכר, לאחר שהיא פוגשת זר מסתורי, אביה נפגע בתאונה ובית המלאכה שהשאיר מאחוריו בסכנה. בקנדה, שרה, עורכת דין מפורסמת וחרוצה מאין כמוה, אשת קרח שעל מעמדה אין עוררין, עד שמתברר שהיא חולה - ועולמה מתערער.
בשפתה העדינה, הלא-מתנצלת והנחושה, רוקמת לטישיה קולומביאני את סיפורן של שלוש הנשים. היום, בעידן שבו מעמדן של נשים עובר תהפוכות שוב ושוב, וישנה יותר ויותר מודעות לחוזקן ואומץ-לבן, אין ספק שספר כזה מוצא את מקומו ללא רבב. הסיפור נשזרים זה בזה, שובל מילים אחר שובל מילים, ממש כמו צמה. בתיאורים העדינים והכנים, נפרשים בפני הקורא בזה אחר זה עולמן הפנימי של הדמויות, רחשי לבן העמוקים ביותר, חלומותיהן הנידחים ביותר והדרך אל המקום בו עולמותיהן מתהפכים על פיהם.
הספר קולע את הקורא אל תוך עולמו, ומספר את סיפורן חסר ההתנצלויות של שלוש נשותיו. ספר שהולם את עליית הגיבורה הנשית בכל תחומי האנושות, קריאה מעניינת וקולחת.

» ביקורות נוספות של קוראת נמרצת
» ביקורות נוספות על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות.