ביקורת ספרותית על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות. מאת לטישיה קולומבני
ספר מעולה

---

Wow.
זה מה שהיה לי לומר שסיימתי לקרוא את הצמה. אתחיל מהסוף: מדובר באחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות, ספר המוכיח לי ולא בפעם הראשונה שכדי להוציא יצירת מופת, אין צורך לכתוב 500 עמודים או יותר. בעייני זהו ספר מטלטל העוסק בהתמודדויות שהחיים מזמנים לכל אחד ואחת מאיתנו, וכל אחד יכול למצוא בספר משהו שאתו היה צריך להתמודד בחייו למרות שגיבורות ספרה של לטישייה קולומבני הן במקרה הזה נשים.

שלוש נשים שכל אחת מהן חיה ביבשת אחרת וכל אחת מהן צריכה להתמודד עם אתגר לא פשוט. זהו סיפורן של סמיטה ההודית השייכת לקאסטה נמוכה, שנולדה לחיים אומללים אך היא נחושה לתת לבתה את ההזדמנות לרכוש השכלה ולנהל חיים מאושרים יותר. ג'וליה הסיציליאנית המנסה להציל את העסק המשפחתי מקריסה ושרה, עורכת דין יהודיה מקנדה, קרייריסטית שמגדלת את ילדיה לבד, שואפת להתקדם במקום העבודה אך מגלה שהיא חולה בסרטן.

שלוש נשים, שלושה מאבקים, כמובן שיש מכנה משותף לכל אלו וספר אחד הכתוב נפלא. 190 עמודים הנקראים מהר מאוד ומעניקים חוויית קריאה מטלטלת וחזקה.

5 כוכבים בסולם גורן וחבל שלא ניתן לתת לו יותר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות.