ביקורת ספרותית על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות. מאת לטישיה קולומבני
ספר טוב

---

"מה אפשר לעשות עם הרגישות העזה הזאת, שחושפת אותה לפסגות אושר ולמצולות אומללות כאחד? היא משתוקקת לומר לה: תתגונני, תתחשלי, העולם קשה, החיים אכזריים, אל תיתני לזה לגעת בך, להרוס אותך, תהיי אחת מהאנוכיים, חסרי הרגישות, האדישים."

פעם חשבתי שהעולם נחלק לטובים ולרעים. אבל בגיל די צעיר כבר הבנתי שזה לא הגיוני, כי אני עצמי טובה אבל כדי לשרוד בעולם פיתחתי לי לעיתים קצת רוע. מגיל קטן פיתחתי רדאר שרואה למרחקים את כל מי שרוצה לנצל, להקטין, לרמוס, להשפיל. פיתחתי את היכולת להחזיר באותו המטבע לכל מי שמנסה לערער את ביטחוני.
עד היום אני נתקלת בסיטואציות רבות בהן אני מרגישה צורך להוכיח את הקיום שלי בעולם כאישה חזקה ולשבור את הסטיגמה שמאחורי המראה החיצוני המתעתע שלי, הכה עדין ושברירי עד שלפעמים אין הלימה בינו לבין הפנימיות.

מסופר על שלוש נשים משלוש יבשות שונות. האחת מהודו, השנייה מסיציליה, והשלישית מקנדה. שלוש הנשים המייצגות שלוש מעמדות בחברה, עניים, פועלים ועשירים. כל אישה, בכל מעמד שלא תהיה מנסה בדרכה שלה להיחלץ ממצב אליו נקלעה ותצטרך אומץ רב, התמדה ורצון כדי לעמוד במשימה שהחיים הציבו מולה. מוטיב השיער הוא מוטיב שחוזר בין שלושתן. האחת מקריבה את שיערה לאל כאות הוקרה ותודה, השנייה זקוקה לנס כדי להציל את מפעל הפאות של אביה והשלישית נאלצת לאבד את שיערה כתוצאה ממחלת הסרטן.
השיער, כמשל ליופי נשי, משל לכוח, עוצמה וחוזק, מקבל משמעות עמוקה בסיפור. ואכן, שלושת הסיפורים כמו רוקמים עצמם לצמה אחת חזקה ומשולבת ומביאים מולנו ביטוי לכוח נשי מהו.

דווקא עכשיו, בתקופה זו, אנו נוכחים לדעת כוח נשי מהו. תודה לכל האמזונות האמיצות שעשו הכל כנגד כל הסיכויים.

"אמזונה, זה מה שהיא. לוחמת. אמזונה נלחמת עד הנשימה האחרונה. היא לעולם לא מוותרת."

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על הצמה - שלוש נשים. שלוש יבשות. שלושה גורלות. אותה שאיפה לחירות.