ביקורת ספרותית על מכרות המלך שלמה (מודן) מאת הֶנרְִי רַיידֶר הגַרְַד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בינואר, 2019
ע"י סקאוט הסקוטית


בימים האחרונים חשתי חוסר מנוחה טורדני ומעקצץ. חשקה נפשי בספר שיעורר בי מנעד של רגשות שונים. שכאשר אאחוז בו ואמקד מבטי בשורותיו אבלע לעולם אחר, שאחוש כאילו הדמויות בספר זה הן בשר ודם והן ניצבות מולי באמצעות דמיוני העשיר.
ספר כזה לא הזדמן לי וחוסר המנוחה הלך וטפח כאילו היה עוגה עגלגלה אך עבשה וסרת טעם. השתוקקתי לספר שיסיח את דעתי מהדכדוך ומחוסר הוודאות בה אני נתונה. חוסר וודאות מעיק ומחניק שההיזכרות בו גורם ללחלוחית בעיניי בכל עת.
כשקצה כל תקווה, בעת ביקורי השבועי בספרייה, צדו עיניי את הספר הזה והחלטתי בליבי לקרוא בו. עוד באותו יום התיישבתי על ספתי בסלון והחילותי במלאכת הקריאה, סקפטית לגבי השפעתו של הספר ותוהה ביני לבין עצמי האם אכן יצליח להכניסני בצל קורתו לשעות מספר והתחושה המתעתעת תמחה לה...

להפתעתי ולשמחתי, שגיתי. הספר הצליח לעניין ולרתק ועורר בי את כל הרגשות שספר טוב באמת מעורר בקורא. דמיוני עבד בקדחנות שעות נוספות ועד מהרה מצאתי את עצמי פוסעת ברחבי אפריקה, כשאני עדה להכנותיהם של שלושה ג'נטלמנים מהוגנים, מהוקצעים [במיוחד סר גוד שמקפיד על הופעתו גם ברגעי סכנה] שאוספים את כל המטלטלים הדרושים, ליבם מחסיר פעימה ומחשבה אחת במוחם: האם יצליחו לצלוח את המסע הזה שלא יודעים בו מה יוליד יום? ואם, למעשה, ישארו חיים בכדי לספר אודותיו לכל מאן דהו המוכן לכרות אוזניו ולהאזין לסיפור יוצא דופן?
המשכתי במסעי עם הג'נטלמנים ועוזריהם השחורים, ילידים אפריקאים מנוסים והתכונה החשובה מכול במסע שכזה- נאמנות עד מוות. צעדנו במדבר רחב הידיים כשרק המפה של סלבדורה, שנכתבה בדמו לפני כ-300 שנה, משמשת לנו מורה דרך המוטל בספק לגבי מהימנותו. ככל שהקילומטרים עברו להם, הצמא החניק את גרוננו והקשה על הנשימה והדיבור בה-בעת, בעודנו כושלים על החול הרך ומתנשפים. תחושות קשות עברו על כוחותינו... זיק החיים ריצד מעיניהם של עמיתיי אבל הם חשו כי הסוף קרב, עוד שעה....חצי שעה....דקה...שניה...יגווע גופם, יכבה פתיל החיים העקשני המאיר באור קלוש את גופם ויתכסו בשמכה כבדה ומנומנמת, שמכת המוות שתחבוק אותם ותבזוק עליהם מעטפת חול סמיך שישקיע את גופותיהם הרפויים אל תוך האבדון, אל האפלה הנצחית...האומנם?

המשכנו במסענו חורץ הגורלות, לאחר שבדרך נס עברנו את המדבר הצחיח שרק היענים אירחו לפוקדים אותו חברה דוממת, אל הרי שדיי מלכת שבא, ערים מכוסי שלג רך וזקורים הם אל-על כשדייה של עלמה צעירה וענוגה. אילולא היה זה מחזה מעורר בעתה ורמז קודר לצופן לנו בעתיד הקרוב, היה המראה מפיח בנו תחושת התפעלות רבה והקסמות על יציר כפיו של הטבע. התחלנו במלאכת הטיפוס, הרים שככל שהנך מטפס בהם כך הדרך מתארכת לכדי נצח והקור העז עושה בך שמות ויונק את לשד חייך. אתה חש שכוחותייך כלים ועוד רגע תמעד על השלג הלבנבן ובתוך מראה פסטורלי וצחור זה מות תומת.

ובתום המסע הארוך שנמשך שבועות אך הרגיש בדיעבד כחודשים רבים ניצבנו אל מול המלך הילידי. עריץ ואכזר תאב דם שהורג ללא רחם כל נתין, גם אם היה בין נאמניו הרמים ביותר או שארית בשרו. הדרך למכרות המלך שלמה ולמציאת אחיו של סר הנרי נדמתה ארוכה כנחש פתלתל וארסי. רגלנו שקשקו אך אנו הסתרנו זאת ונאלצנו להשקיטן שמא יסגירו את רגשותנו האמיתיים, תחושות יראה וחשש. כשאנו עומדים מול האכזר באדם אסור בשום אופן להפגין חולשה ולו הקלה ביותר.
למרות אי הידיעה בה שרינו, העוטפת כערפל סמיך המקשה על הראייה, בכוח החברות, האהבה ובעיקר יצר הישרדות האדם שפיעם בקרבנו, האמנו כי נשרוד.האמנו כי בעזרת נחישותנו נלחם ונוקיע את חוסר הצדק, גם במחיר חיינו.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט הסקוטית (אתמול)
בת-יה, תודה רבה. אין ספק, את צודקת. אני לא שמעתי עליו עד כה. זו הוכחה מספיק טובה, לדעתי. לחוסר הפופולאריות שלו לעומת ספריו האחרים של ז'ול וורן.
בת-יה (אתמול)
ברור שהוא פורסם כספר, אבל הוא פחות מוכר מספרים אחרים.
סקאוט הסקוטית (אתמול)
ובת-יה, מה הכוונה לא התפרסם?
סקאוט הסקוטית (אתמול)
גלית- אוקי. תודה על ההבהרה.
סקאוט הסקוטית (אתמול)
בת-יה, תודה רבה! אני אחפש את שני הספרים.
בת-יה (אתמול)
סקאוט, אם אהבת את הספר הזה ממליצה לך לעלות ברמה ולקרוא את "זכרונות מאפריקה"
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=18383

חוץ מזה אם יש בספריה שלכם את "ים בסהרה" שכתב ז'ול ורן ממליצה עליו מאוד. זה, לדעתי, הספר הכי טוב שהוא כתב. למרות שהוא לא התפרסם. וחבל.
גלית (אתמול)
לא זה מה שטענתי טענתי היא שאתה יכול להיות קלאסיקן בלי תיאורים ארכניים.וכניראה יש כאלו אם כי לא עולים בדעתי ברגע זה.
בין אלו שבוחרים להאריך יש מי שמוצא חן בעיני (הוגו) ויש מי שמעייף אותי (ורן)
סקאוט הסקוטית (לפני 3 ימים)
ירי- תודותיי לך. באמת מדובר בספר נפלא.
ואני לא סקוטית אבל זה אחלה כינוי (:
ירי (לפני 3 ימים)
סקאוט (סקוטית? :) ) שיתפת וכתבת יפה מאד.
סקאוט הסקוטית (לפני 4 ימים)
רץ- אני חייבת להגיד שכשאני כותבת ביקורות אז אחד הדברים שאני מחכה לו אלה התגובות שלך כי אתה תמיד מגיב מן הלב ותגובתייך מעניינות ורגישות. ח"ח!

לגמרי! אפריקה היא אחד המקומות המרתקים שקיימים אבל לא הייתי רוצה לבקר שם. לקרוא עליה בספרות המתורגמת או המקור [דרך נחום גוטמן, למשל] היא עבורי מספיקה בהחלט. הרפתקאות מסמרות שיער הן לא עבורי. אני פחדנית לא קטנה.

ובקרוב אתחיל ספר שנקרא " טבעת המלכה שבא" שזה גם ספר של ריידר ועל מלכת שבא אבל מכיוון אחר. מקווה שיעניין וירתק כמו הספר הזה.
רץ (לפני 5 ימים)
אפריקה תמיד מסקרנת, ומלכת שבא היא אגדה עתיקה נפלאה, בעיקר שנופי טבע משרטטים את יופייה.
סקאוט הסקוטית (לפני 5 ימים)
למרות שגלית, רוב רובם המוחלט של הקלאסיקנים חוטא בתיאורים ארכאים וארוכים אבל לעניות דעתי זהו גם סוד קסמם.
סקאוט הסקוטית (לפני 5 ימים)
חיפושית- אכן. תודה!
סקאוט הסקוטית (לפני 5 ימים)
גלית- כנראה שאת צודקת. כל קלאסיקן ותיאוריו שלו. כנראה באמת יש שוני בין התיאורים ופשוט לא הבחנתי בכך.
חיפושית (כשארצה, אכתוב.) (לפני 6 ימים)
כן כן.. אכן סטודנטית. רוב הספרים שאני קוראת פונים יותר לגילאי ילדים ונוער, אז אני מבינה את כיוון המחשבה שלך.
לא נעלבתי בכלל, אני זאת שבוחרת לא לשתף גיל :)
בהצלחה רבה גם לך!
גלית (לפני 6 ימים)
להוגו אין תיאורים טכניים משמימים
והיותך קלאסיקן אינו מחייב תיאורים כאלו, הוגו מרבה לתאר -ובהרחבה- את הטבע והסביבה ומרבה בתיאור מחשבות וניתוח התנהגות ומניעים של גבוריו, הוא לא מבזבז 5 עמודים על פירוט המשקל והחומרים שבונים באריקדה.הוא מספר לנו על האנשים שהקימו אותה,על הרעיונות שסחפו אותם.
זה כמובן עניין של טעם אישי אבל אני מעדיפה את הוגו.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
את סטודנטית? ואו...אל תעלבי אבל חשבתי שאת מתבגרת...לא יודעת למה חשבתי ככה.
וכן, אה? גם אצלי תכף זו תקופת מבחנים. T_T
שיהיה בהצלחה לשתינו! ולא נורא, תקראי בקצב שלך (:
חיפושית (כשארצה, אכתוב.) (לפני 6 ימים)
סבבה :) אבל אני בספק אם זה יקרה בזמן הקרוב, כרגע הזמן היחיד שפנוי לי לקריאה הוא בשבת, אני בתקופה עמוסה (עושה תואר ותכף תקופת מבחנים), ומחכים לי עוד כמה ספרים על המדף לפני. לא מזמן סיימתי ספר שממש רציתי לקרוא (הרפתקאות האקלברי פין) ולקח לי יותר מחודש לסיים אותו! (חח זאת דוגמה למצבי הנוכחי)
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
חיפושית- תמיד נחמד לקרוא תגובות שלך! את "היא" עדיין לא קראתי אבל אולי זה יהיה הספר הבא של ריידר שאקרא. דווקא הספר "היא" פחות משך אותי ממכרות המלך שלמה. מכרות המלך שלמה כתוב היטב, מותח ויש בו אלמנטים פילוסופיים שמאוד אהבתי. אני אישית הרגשתי שהספר שומר על מתח רציף ועל עניין כמו שצריך אבל זה נתון לדעה אישית. בכל אופן, לדעתי כדאי לך לנסות את הספר ומקסימום תפסיקי בקריאה. אני חייבת לציין שעבורי 100 העמודים הראשונים נקראו באיטיות ולאחר 100 העמודים הרגשתי שהעלילה מקבלת תאוצה והמתח בשיאו וזה נשאר כך עד סוף הספר.

אם את מתחילה לקרוא אותו אז אשמח לשמוע את חוות דעתך (:
חיפושית (כשארצה, אכתוב.) (לפני 6 ימים)
נשמע מעניין. לפני כמה חודשים שאלתי את הספר 'היא', שגם אותו הוא כתב. בהתחלה היה מעניין, אבל לא הצלחתי לסיים כי העלילה נמרחה בשלב כלשהו ופשוט איבדתי עניין.
מעניין אם הייתי נהנית יותר ממכרות המלך שלמה.
סגנון הכתיבה מיוחד.
ולמרות שלא סיימתי את 'היא', מצאתי בו עמודים שאחרי שקראתי אותם אמרתי לעצמי "וואו".
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
ושכחתי להזכיר שקראתי את הספר במהדורה של אוריאל אופק ולא במהדורה של יהודה אטלס. פשוט לא מצאתי את המהדורה הזאת.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
טאמאס- תודה רבה. וכן, אני יודעת שהיא מטרידה אבל אני מחבבת אותה חח
Tamas (לפני 6 ימים)
יפה.
ד.א. אם משהו מטריד, אז התמונה שלך קצת מטרידה...
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
גלית, לקחתי את מיכאל סטגורוב, מקווה לטוב:( ( עדיין לא התחלתי לקרוא) ומכרה שלי ממוצא רוסי טענה שיש פעמים שז'ול וורן בספריו על רוסיה הם לא מדויקים היסטורית וזה חבל. אבל בכל זאת אקרא את הספר כי הוא נשמע מאוד לטעמי.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
הבנתי. פרטים טכניים? אני מניחה שזו מנת חלקם של מרבית הספרים הקלאסיים. בין אם ספריו של ז'ול וורן או ספריו של ויקטור הוגו, לדוגמא.
גלית (לפני 6 ימים)
לא אהבתי את "היא".
וכאמור ז'ול וורן ,לטעמי, חלק מספריו משעממים להפליא וחלקם טובים המעולה היחיד מבחינתי הוא מיכאל סטרוגרוב (וגם הוא חוטא בשלל פירוטים טכנים משמימים)
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
אפרתי- אין חימום... אז מה את אומרת שאקח אותך לשייט על נהר התמזה במקום? נשוט בעקבות הספר " שלושה בסירה אחת" (8
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
גלית- את בת מוטסומה לא קראתי עדיין ולא נראה לי שאקרא אבל את הספר "היא" שלו הוא בתכנון. [קראת?]

את ז'וול וורן ניסיתי לקרוא פעם אחת את 20 אלף מיל' מתחת למים ולא שרדתי את הכרך הראשון...אבל החלטתי לתת לו צ'אנס נוסף וגם לתעלומת המכרה שלו.

ג'ק לונדון הוא נפלא ואני משוחדת לגמרי. כל ספר שלו שקראתי, אולי חוץ מקול קדומים, אהבתי וריתק אותי.

מיכאל סטרגוב זה הספר הבא שאקרא. אני מצפה לקרוא אותו כבר.

גלית (לפני 6 ימים)
אני לא קוראת 100 עמודים לא מעניינים למה להעניש את עצמי?
את הגארד לא אהבתי בכלל, חוץ מבת מונטסומה שהיום בדיעבד נראה לי גזעני פטרוני ומתנשא
גם ג'ק לונדון לא תפס אותי.
ז'ול וורן לעומת זאת חלק מספריו מרתקים חלק משעממים להפליא , הייתה תקופה (חטיבת הבניים) שניסיתי לקרוא כל מה שתורגם לעברית , את אי התעלומה קראתי אוליי 20 פעם, את קודמו 20,000 מיל מתחת למיים בכלל לא חיבבתי משום מה.
ואת מיכאל סטרוגרוב אני אוהבת עד היום.
אפרתי (לפני 6 ימים)
קר לי מדי. אלסקה... ג'ק לונדון, נו, יש במזחלת חימום? לא.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
בהחלט ספר מתוק. רציתי לנטוש אותו בעמוד 100 מחוסר עניין אבל איכשהו, הרגשתי שהוא מתחיל לעניין ולא טעיתי.
וכן, אה? אפרתי, אני סקאוט הסקוטית האבירית ועכשיו גם מגלה אוצרות (:
אני גם מתמחה במסעות לאלסקה...אז אפרתי, אם תחפוץ נפשך באיזה מסע קטן...את מוזמנת לפנות (:
אפרתי (לפני 6 ימים)
סקאוט, הזכרת לי נשכחות. באמת ספר מתוק. אבל לפי הסבל שעבר עליך והסכנות האיומות אני חושבת שאת צריכה ללכת לברך הגומל בשבת בבית הכנסת.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
ראסטה- תודה רבה ואכן.
Rasta (לפני 6 ימים)
נפלא!
אני תומך בהחלטה שלך לקרוא עוד ג'ק לונדון וז'ול וורן.
תודה.
סקאוט הסקוטית (לפני 6 ימים)
כן. עניין מאוד. לכן הביקורת כתובה כך. לא רק, אני החלטתי לקחת עוד ספרים של ריידר ואפילו לונדון וז'ול וורן. זה בדיוק מה שאני צריכה.
מחשבות (לפני 6 ימים)
יפה. באמת עניין אותך?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ