מחשבות, דווקא אתה כן מתייחס לסקירות שרחוקות שנות אור מטעמך
אחרת "זבל מופת" לא היה בלקסיקון שלך, לא?

בקטע הזה ברור, אני גם בדרך כלל לא קוראת סקירות על ספרים שלא הטעם שלי... אבל כל עוד זה נשאר כעניין של טעם ולא של ביקורת על עצם ההחלטה לקרוא ספריו של פלוני אלמוני

עניין של הצמדות לסקירות של מישהו/י שטעמם קרוב לשלי. בסיסי כמו שתיים ועוד שתיים.

אני לא מבינה מה עניין בקרת איכות לקוראים כאן. דרך אגב, גם לא קראתי צ'כוב... אבל אם הייתי שרת התרבות כן הייתי טורחת. בנאדם מן השורה יכול לקרוא מה שמעניין אותו, ואין להתנשא עליו בשל כך. אולם מי שמלאכתו להבין בתרבות צריך גם להכיר אותה ברמה הגבוהה ביותר שלה, מתוך כך שצריך להכיר את כל צדדיה. סימניה היא לא מקום עבודה עדיין ולכן אני לא מבינה מה זה עניינו של מישהו מה מישהו אחר קורא

דוסטויבסקי מהווה בשבילי אמצעי בדיקה...

מה הכוונה בוחן?

נכון, זו דעתי וכך אני בוחן מיהו מי.

מחשבות- זו דעתך. אני מניחה שיש כמה וכמה חברים שדווקא התלהבו מספריו. ומהסגנון הקודר שלו.

יעלה, לגבי דוסטויבסקי את באמת לא מפסידה. העניין הוא, בלי קשר אליך, שפה בסימניה רואים שספרים טובים, אמיתיים בלשוני, כבר לא ממש הולכים.

להעליב? כלל לא באתי להעליב. אם הרגשת כך אז אני מתנצלת. פשוט באתי להציג לך שזה בסדר גמור כי לא כולם אוהבים את אותם סוגי ספרים וזה שאת לא קוראת ספרים כאלה זה לא אומר כלום. כל אחד והספרים שהוא מתחבר אליהם.

לא דיברתי על עליונות של מי שקורא את זה.. אני לא חושבת שזה עליון פשוט זו השכלה כללית שאין לי כי היא לא מעניינת אותי בדיוק כמו שהשכלה כללית בהיסטוריה אין לי הרבה כי היא לא מעניינת אותי. האמת שזה קצת העליב אותי מה שכתבת. נתתי לך את הדוגמא הזו כי הרבה ספרים את "נותנת להם צ'אנס" אבל בעיני צריך סיבה "אמיתית" כדי לתת צ'אנס, אחרת זה סתם לבזבז זמן על דברים שאת יודעת שהם לא בשבילך, בכל תחומי החיים. ובכל אופן זו השקפתי

אה. לא נורא. זה לא מפחית מערכך. לא כולם חייבים לאהוב אותה סוגה ספרותית ובטח ובטח זה לא מעיד על עליונות. לא התחברת? זכותך.
ספרות זה דבר שמושתת על התחברות, אהבה וזיקה ולא דווקא על הכרחה.

יעלה, כשאני קוראת ספרות קלאסית אני קוראת אותה לשם ההנאה, כי אני מתחברת ונהנת. אם לא הייתי מתחברת, לא הייתי קוראת. זו מחווית הקריאה שלי כקוראת.

כל ה"גדולים"... דוסטויבסקי וכאלה. והאמת שגם קלאסיקות ישראליות לא ממש קראתי

מה כוונתך בספרות יפה? בעיקרון אני מסכימה איתך, אבל לפעמים השקעה בקריאה יכולה להניב פירות יפים.

זה בסדר אבל גם לא להתחבר אליו... לא חושבת שצריך להתאמץ לקרוא, אלא אם כן יש מטרה ספציפית בקריאה. להגיד לך את האמת- אני לא קוראת "ספרות יפה". אולי זה טוב וחשוב לקרוא, אבל אני לא אתאמץ לקרוא משהו

אני מאמינה שאת צודקת. יש פער בחוויות שלנו למרות שתמיד הרגשתי סוג של בוגרת מכפי גילי. את יודעת, אולי דווקא את לאתגר קרת צ'אנס נוסף. מי יודע, אולי הפעם אתחבר. זה כבר קרה לי לא פעם או פעמיים עם ספרים.

בדיוק- כשהייתי בגיל ההתבגרות את היית ילדה קטנה, ואולי חווינו את אותם דברים שהיו באותן שנים אבל מזווית שונה...

יעלה- אולי את צודקת. מה גם, שמבחינתי השפה שלו רזה מדי אבל אולי באמת אם הייתי מכירה אותו בתקופה בה את הכרת אותו והייתי בת גילך אז ספריו היו מדברים אלי יותר. אחרי הכול, ביני לבינך יש 8 שנים הפרש וזה לא מעט במובנים מסוימים.

סקאוט - יכול להיות שאת לא מתחברת לאתגר קרת כי בעיני הוא סופר די תקופתי, ואת היית קצת צעירה מדי בתקופה המדוברת כדי להבין זאת, אבל הוא קולע למה שיקר להרבה מהאנשים שבגילי פלוס מינוס כמה שנים... לחיים פה בשנות התשעים וכו'. אבל הבנתי שבספר החדש הוא לא מגיע שוב לאותו מקום. זה די מובן בעיני, כי כנראה הוא לא המציא את עצמו מחדש. יכול להיות כמובן שאת גם סתם לא מתחברת אליו...

זה מזכיר לי את השיר של אהוד מנור ימי בנימינה "כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא..."
כשאתה חוזר כמבוגר לסופר שעיצב משהו מילדותך או נעורייך ואתה כבר לא מוצא את זה. לא יודעת אם אהבתי את הכתיבה שלו או לא בזמנו, אני מניחה שחלק כן וחלק לא... אבל לא היה אפשר להתעלם ממנה בתקופה שהייתי בגיל ההתבגרות.

זו דעתה אבל אני לא מסכימה איתה. לא מתחברת לאתגר קרת בכלל

"אין לי ספק שאתגר קרת הוא הסופר הטוב ביותר בארץ ויזכר הרבה אחרי שכל השאר ישכחו" - BITCH PLEASE

יותר טוב ממאיר שליו, גרוסמן, אפלפלד?