ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 בדצמבר, 2020
ע"י סייג'
ע"י סייג'
לא הצלחתי לסיים אותו.
אני פחות מתחברת לסגנון הזה.
אני לא חושבת שיש ספר ישראלי שקראתי ונתתי לו יותר משלושה כוכבים.
אולי זה עניין של טעם, משהו בישראליות בספר הזה לא בא לי טוב, ויש לציין שבהתחלה מצאתי את הסגנון מצחיק.
אבל אחרי תקופה שעזבתי את הספר וחזרתי אליו, הסגנון שנראה לי אז מצחיק פתאום נראה לי בינוני וחסר.
אני כנראה לא אקנה יותר קובץ סיפורים קצרים, יש משהו בספרים מהסוג הזה שהוא לא שלם ומספק.
מה גם שקשה להתחבר.
יש סיפורים שמונעים מעלילה או מהדמויות, ואני פשוט לא מצליחה להבין מה מניע סיפורים קצרים.
מה גם שקשה לקרוא ספר שאתה קורא קטע אחד סבבה, קטע אחד עם איזשהו טוויסט שיטחי, קטע אחד סתם מטריד, פשוט אין עיקביות ולא ברור מה הספר הזה בא לתת.
אלו פשוט סיפורים קצרים, חלקם טובים, חלקם סתם ניראים מיותרים, ואין משהו שגורם לרצות להמשיך לקרוא.
אתם יודעים איך פאנפיק בנויים, שתמיד יש איזשהו מתח בסוף כל פרק, מה שיגרום למי שקורא לרצות להמשיך לקרוא, אז אני מניחה שבקונספט של סיפורים קצרים, הדרך הכי טובה לוודא שמי שיקרא ימשיך לקרוא, היא להכניס לקובץ סיפורים טובים, או שלפחות ברור שיש בניהם איזשהו סיפור משותף שאם נמשיך לקרוא נגלה מה הוא.
יכול להיות שיש את זה פה, מסר אחד מוצפן שאם הייתי קוראת הייתי מגלה מהו, אבל שורה תחתונה, זה פשוט לא שווה את זה.
התוכן לא מעניין אותי, לא מוסיף לי שום דבר, זה כנראה כי הספר הזה פשוט לא בשבילי.
אולי הייתי צריכה להמשיך לקרוא בזמן שחשבתי שהספר הזה מצחיק, נראה שבתקופה שהפסקתי לקרוא משהו בחוש הומור שלי השתנה, פשוט מצאתי את הספר הזה אפור, חורפי, קר, ולפעמים סתמי, וזה לא הטעם שלי.
הוא פשוט לא בשבילי, ואת זה אני יודעת כי כשאני מסתכלת עליו על המדף, אני רוצה להיפטר ממנו.
אני יודעת שספר הוא לא בשבילי כשאני מתחרטת על כך שקניתי אותו.
כי בדרך כלל ספרים מעניקים לך איזשהו משהו, שאפילו אם הם לא טובים, עצם הבידור מספר מגוחך או הלימוד מכתיבה גרועה, הופך את הספר לשווה משהו.
והספר הזה בעיניי איכשהו לא שווה את זה. לא עבורי. מסיבות שאני לא יודעת להסביר.
אפילו שהוא גרם לי לצחוק, איכשהו הזיכרון של עצמי צוחקת ממנו נהיה עצוב, כי זה כבר לא מצליח להצחיק אותי.
אולי הספר הזה איכזב אותי באיזשהו מובן, כי באמת נהניתי ממנו בהתחלה, וזה מוזר כי הספר לא השתנה.
זה למה השלושה כוכבים, אפילו שזה מרגיש יותר כמו שניים.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אלי, מתחבר למה שכתבת. קבלי לייק.
אבל אאל"ט קרת פרץ טיפה לפני רצח רבין. |
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
היל
כותבת לך בפרטי
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אלי,
סעיף 4- אשמח לשמוע על הספר שלך. אם הוא הופץ, אשמח לרכוש, אם את רוצה לחלוק בפרטים כמובן. |
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סאנשיין
אני מבינה למה את מתכוונת אבל -
1.לפי דעות ששמעתי הספר הזה לא נחשב מהטובים שלו. 2.הישראליות הזו שאת מדברת עליה קשורה גם לתקופה שבה הוא עיצב את דמותו כסופר ופרץ לתודעה, התקופה שאחרי רצח רבין ומי שהיה צעיר מכדי לזכור את התקופה הזו ואת מה שהיה לפניה לא יבין דברים שאנשים מבוגרים יותר יבינו. היה לי בדיוק את אותו דיון עם סקאוט - חלק מהדברים שלו פשוט נורא מתחברים אצל מי שחווה אותם. 3.אני חושבת שהכתיבה שלו לפעמים פשוט גאונית. קל לקרוא לזה "ספרי ילדים למבוגרים" אבל זו הגאונות בדיוק. הוא יצר ז'אנר חדש או יותר נכון מיתג אותו מחדש. 4. לאור כל מה שאמרת על סיפורים קצרים אני מסתקרנת איך היית מגיבה לספר המבוגרים שכתבתי. יש בו 4 סיפורים קצרים ואחד ארוך, ויש קשר בין כולם אבל קשר שגם הקוראים יכולים לפרש לבד. בעיני זה ממש חוכמה לכתוב סיפור קצר. אתגר קרת לא המציא את זה אבל בהחלט מיתג את זה. |
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גם אני לא התלהבתי ממנו.
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גם אני חשתי כך. משהו בכתיבה שלו לא מספיק טוב, השימוש שלו בישראליות לא מעביר את המסר בצורה נוחה.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אם את רוצה לנסות ספר ישראלי טוב, נסי את "גינת בר" של מאיר שלו או את "חבלים" של חיים באר.
"גינת בר" קליל, "חבלים" קצת יותר כבד.
ניסיתי לקרוא את "צינורות" של אתגר קרת ולא התלהבתי. האמת שלא התלהבתי גם מספר של אפרים קישון שניסיתי לקרוא לא מזמן. טעמים משתנים. |
16 הקוראים שאהבו את הביקורת