ביקורת ספרותית על חוץ מציפורים מאת עמיה ליבליך
ספר מעולה

---

אני לא קוראת המון ספרים ישראלים, בטח לא תיעודיים. קראתי אותו משתי סיבות. התרגום של "ההוביט" ושנשארתי בלי ספרים לקרוא.
ולהפתעתי ממש "נכנסתי אליו" והתרגום של ההוביט הוא החלק שפחות עניין אותי.
אחד הדברים החשובים בשבילי להנאה מספר הוא דמויות טובות. והדמויות בספר הזה הן מעולות. כנראה בגלל שהן לא דמויות אלא אנשים אמיתיים.
הם מתמודדים בצורה אמיתית ומורכבת עם הסיטואציה הלא שגרתית שנכפתה עליהם. ואף אחד מהם לא הופך לדמות סטריאוטיפית. גם אם הוא מנסה להציג את עצמו ככזה העדויות של האחרים "שוברות" את זה ומעניקות לדמות מורכבות.
נעשיתי ממש מעורבת רגשית במה שקורה שם. נשבתי בדמותו של מוטי השק"מיסט, שאהבת החיות המדהימה שלו מלווה אותו, החל מהכלב שמביאים באמצע העינויים כדי להפחיד אותו ובמקום זה מעודד אותו כי הוא אוהב חיות. אח"כ הוא מאמץ חתולים, תוכים ויונים וגם מגלה את הצד האומנותי שלו.
הזדהיתי עם דוד הצנחן שהרגיש אאוטסיידר בכל ה"קיבוץ" שנוצר שם.
התעצבנתי ממש על מנחם.
וכאב לי על יצחק, שהיה הדמות הנחמדה עם החוש הומור וכאב לי הסוף של הסיפור שלו.
הספר השתלב לי יפה עם ימי הקורונה. אם אתם צריכים עצות על איך להתמודד עם סגר ומצבים קשים, זה הספר בשבילכם. (אמ"לק: סדר יום ולא לקחת את הכישלונות שלך קשה מידי)

» ביקורות נוספות של אזדרכת
» ביקורות נוספות על חוץ מציפורים