ביקורת ספרותית על כל מה שקרה שם באמת - עין טובה # מאת ברין גרינווד
ספר בסדר

---

כשעברנו למקום משכננו החדש בשכונה מטופחת שבצפון העיר ורשמנו את ילדינו לבתי ספר ציבוריים שנחשבו למובילים במתקניהם (מלתחות-אצטדיונים-בריכה-תכנית לימודים אטרקטיבית) והמתגאים ברשימת תלמידיהם המצטיינת, חשבנו שהסתדרנו בחיים.
חסר היה לנו רק כלב מגזע גולדן רטריוור כדי להשלים את תהליך האמריקניזציה ולהפוך לפלצנים מהשורה.
יום אחד, בעודי טורחת על פעילות חג החנוכה בכיתתה של בתי שכללה משחקי סביבונים ורכישת מטבעות משוקולד אונליין, התקשרה אלי אחת האימהות ובקולה ההיסטרי סיפרה כי מיסטר איקס עבר להתגורר במרחק קילומטר וחצי מאתנו.
"מי האדון"? שאלתי ומיד הצטערתי על השאלה שכן ידידתי פרצה בקילוחים של הערות, גערות והאשמות שמהן לא הבנתי מי נגד מי.
הסתבר לי לבסוף שמדובר בפדופיל שישב שנים לא מעטות בכלא והשתחרר לא מזמן.
הדפסתי מכתב מחאה ואני מתכוונת להעבירו לראש העיר, אמרה. תחתמי עליו, כן? זאת לא הייתה בקשה.
שאלתי אותה מהיכן המידע והיא נתנה לי כתובת של אתר באינטרנט המספק מידע על כל הפדופילים הגרים באזורנו.
הייתי סקפטית אך נכנסתי בכל זאת לאתר, ומה אספר לכם? חשכו עיני!
במרחק של כחמישה ק"מ מסביבתנו גרים ארבעה מועדים לפורענות. מיסטר איקס מתגורר כקילומטר וחצי ממקום מגורי, ממש ליד הסופר השכונתי.
ליד שמו מופיע צילום עדכני ומתחת פירוט עבירותיו ומספר השנים שהיה בכלא.

הגדלתי את תמונתו. הוא לא נראה כמו רוצח סדרתי, סתם אחד.
קירח, עיניים כחולות ופנים חתומות.
חשבתי על הבת שלי, אוטוטו בת תשע. דומה לטוליפ פראי בצבעי כתום וצהוב
גבעולית, צבעונית ומריחה כמו במבה.
ונבהלתי. ונשנקתי. ומיהרתי לפתוח את הקובץ האלקטרוני ששלחה לי חברתי ולחתום בראשי תיבות את שמי ולקוות שיעבירוהו למקום אחר.

הספר "כל מה שקרה שם באמת" נוגע לא נוגע באחד התחלואים הנוראיים עמם מתמודדת ארה"ב ועמה מן הסתם, עוד ארצות ומדינות מסביב לעולם.
גרינווד מספרת לנו על אהבה כנגד כל הסיכויים בין גבר צעיר לילדה.
היא מנסה להתמודד עם נושא הפדופיליה בנגיעות קלות כשל פרפר זהיר.
שלא כמו שאר היצירות (ויש לומר לעיתים מפוקפקות) שקראתי אודות אלימות והתעללות במשפחה כגון טירת הזכוכית וגיבורת "הולכת רחוק" שריל סטרייד שאכלה בילדותה מספיק קש כדי למלא אסם בגודל בינוני, פה מצאתי עדנה וחמלה.
אין ניסיון לרכך את המעשיים שנעשו והנחשבים לנלוזים בעיני החברה. אין הרגשה של סניגוריה על האיש המאוהב אלא הבאת העובדות כפי שהן והרגשות העמוסים על השולחן, גלויים כמו חפיסת קלפים.
זה מרשים בעיני ונוגע ללב. אפשר להבין כיצד מרוע מוחלט מלבלבים נבטים של אכפתיות ורצון להושיט יד, של אהבה אמתית ובאמצעותה יציאה מחושך לאור אך בד בבד לא יכולתי להיפטר מתחושת החמיצות שהותיר בי הספר.
כאם לילדה שזה עתה החלה ללבלב, שעדיין לא מודעת לתנועותיה החתוליות, לחן הרב אך המעט מגושם בו התברכה – לא הייתי מרחמת על אדם שרק היה מרהיב להביט בה באופן שנראה לי לא נכון.
לא הייתי מהססת לרגע להביס, להכניע ואפילו לקפד את חייו של האיש אשר ינסה לפגוע בבתי בכל אופן שהוא.

יכולתי לקבל את הפיקציה הספציפית הזאת ולהמשיך הלאה בנינוחות מה, לו, בשלב מסוים הייתי מדלגת על עדותה של גיבורת הספר בבית המשפט והתיאורים המיניים שנלוו לה.מהרגע הזה איבד הסיפור מאמינותו והמשיך בקו זה על ל-"הפי אנד".
קצת חבל, אך אם מתייחסים לעלילה זאת כאגדתית – אפשר לצאת מזה בשלום ואפילו לומר: שיואו! איזה תוכן מרתק זה היה.
המציאות לצערי, שונה והרבה יותר אכזרית.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על כל מה שקרה שם באמת - עין טובה #