ביקורת ספרותית על כל מה שקרה שם באמת מאת ברין גרינווד
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באוגוסט, 2018
ע"י מחשבות


אם כוונתה של גרינווד היתה לכתוב ספר סנסציוני, כוונתה צלחה. האשפה האמריקאית הכפרית הלבנה הובאה בספר במלוא כיעורה. לא שמעמד הביניים הוצג טוב יותר.
הרומן הרב קולי והמבלבל הזה מביא לפנינו את אמריקה של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת. אנו פוגשים את וייבי בת השמונה, בתם של יצרן המת' קריסטל ליאם והאם הנרקומנית ואל. האב היה יפיוף בלונדיני, המקיף עצמו בנשים כנועות. גם דונל התינוק נולד לא מזמן, אבל אותו גידלה כבר אחותו וייבי, מלאכית בלונדינית יפיפיה בפני עצמה. מפי האם למדה וייבי חוקים נוקשים כמו החוק שכל דבר הנכנס לפה הוא סכנה של חיידקים, שלא רצוי לדבר ולבטוח במבוגרים, והחוק הדרקוני ששום דבר אינו שייך לך ואינו שלך באמת. וכך מתנהלת וייבי בעולם בו איש לא רואה אותה אוכלת באמת, אינו שומע אותה מדברת והיא אינה חושקת בשום רכוש, אף לא בובה חדשה.
ואז, כשהיא בת שמונה והיא מסתובבת בחוץ בשטח החווה, קלן מגיע עם אופנועו, לוקח סיבוב חד במהירות גבוהה ומתרסק. פציעתו קשה ו-וייבי נחלצת לעזרתו. הוא מחלים, אך קשר נוצר בינו לבין המלאך זהוב השיער. היא בת שמונה, הוא בן עשרים ואחת, נפיל אדם ממוצא אינדיאני, חריג מכל זווית אפשרית.
קלן, המכיר את הוריה המזניחים, מחליט לקחת את וייבי תחת חסותו, דואג להביאה כל יום לבית הספר ולהחזירה, מרחק נסיעה לא קטן. הקשר ביניהם ממשיך, וייבי נעלמת מביתה כדי להמצא בשדה בלילות, לשכב בחיקו של קלן ולהביט עמו בשמים, לאתר קבוצות כוכבים ולקרוא בשמם. הקשר ביניהם מתפתח עד לכדי קשר מיני וכשהיא בת 14 פחות כמה שעות, קלן נתפס ומואשם באונס וייבי, אף-על-פי שלא היה אונס ולא אקט מיני של ממש. זה לא משנה הרבה באמריקה הכפרית הנבערת, המתלהמת והחשוכה. קלן אמנם מקבל אישור מאביה לנישואיהם של וייבי וקלן בגיל 14(!), אבל איתרע מזלם ובדיוק באותו יום נרצחים האב ליאם והאם ואל. 10 שנות מאסר נגזרות על קלן ובמעמד של פדופיל, חייו של קלן בכלא שווים כקליפת השום ומעמדו זהה גם בחוץ, בשחרור על תנאי.
כאמור, הרומן הזה מובא בכמה וכמה קולות: וייבי עצמה, קלן אהובה, איימי בת דודתה וגילה, רנה חברתה לדירה בקולג' ועוד כמה. תמיד צריך לשים לב מי הדובר ובאיזה תאריך. זה עוד החלק המעיק הקל.
ומה בסוף? שבע שנים עוברות. וייבי לא חדלה מלאהוב את קלן, שקנה לה עוד בגיל 13 טבעת אירוסין יקרת ערך יחסית. לקלן אסור לקבל מכתבים בכלא, אך וייבי לא חדלה לכתוב. כדי להמתיק את גלולת הרומן הירוד הזה, מספרים לנו שוייבי לומדת אסטרופיסיקה, וממש בסוף היא אף לומדת את חוקי השחרור על תנאי מתוך ספרי משפטים לא מעטים ומגישה עתירה המקלה על קלן ועל האפשרות שהם כן יתראו ויתאחדו.
אמריקה הלבנה במלוא זבליותה. עם עובד הרימו את הכפפה ותרגמו עם עטיפה צבעונית ולא מעט תמוהה.
זה לא שאני חסוד ונמנע מסיפורים לא שגרתיים, אבל זה עבר כל גבול אפשרי בדרך למטה. מי שמבקש ספר טיסה, כזה המטיסים מהיד בשאט נפש, ימצא פה את מבוקשו.
איך שלא יהיה, אני מעדיף את הזבל השחור היוצא מהקומפוסטר של מאיר שלו בגינת בר מהזבל הלבן האמריקאי הנחות. מאותו זבל אמריקאי לבן דוחה סבלתי גם בההיסטוריה הסודית של טארט.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני חודשיים)
זבל לבן הוא ביטוי אמריקאי כשר למהדרין. לא אני המצאתי אותו. ספר טיסה שמטיסים מהיד רשום על שמי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודשיים)
מחשבות, זה כל כך מצחיק לקרוא את חוות דעתך הרציניות שבהן אתה דובק, והרצופות ביטויים מגניבים - אבל נראה לי שדי מיחזרת (תרתי משמע) את העניין הזה של "ספר זבל שיש להטיסו מהיד בשאט נפש"... כעת הגיע הזמן להמציא ביטויים חדשים :)
מחשבות (לפני חודשיים)
היו כאלה שאהבו והם היו רבים. דווקא בסדרות טלוויזיה אמריקה השתפרה לאין ערוך.
בת-יה (לפני חודשיים)
מה אתם רוצים מהעטיפה? אני דווקא אהבתי אותה. מדובר בסמלים בין לאומים שמשתמשים בהם.
את הספר לא קראתי כי נמאס לי מזמן מאמריקה, וגם משבדיה לצורך העניין.
אז תודה מחשבות. הוכחת לי שהיה כדאי לוותר.
מחשבות (לפני חודשיים)
רץ, ככל שאני מתבגר, ההגדרות לא מסובכות כל כך, מה שמסובך זה מה עושים עם זה.
רץ (לפני חודשיים)
מחשבות מה שאני אוהב אצלך זה עולם הבנוי משחור או לבן - בעיקר אהבתי את הסיום - איך שלא יהיה, אני מעדיף את הזבל השחור היוצא מהקומפוסטר של מאיר שלו בגינת בר מהזבל הלבן האמריקאי הנחות. מאותו זבל אמריקאי לבן דוחה סבלתי גם בההיסטוריה הסודית של טארט אני אגב סובל מעולם בו שולטים הגוונים האפורים. אני מתקשה להגדיר דברים באופן חד משמעי.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
חני, אני לא בשר ודם? אין בי מציצנות?
אורית זיתן (לפני 3 חודשים)
לא נראה לי נושא שבכלל הייתי רוצה לקרוא עליו. מעורר תחושה לא נעימה בגוף
חני (לפני 3 חודשים)
בדיוק כמו סרטים סוג ז שדוחפים לנו מדי פעם בטלוויזיה. היית צריך להעיף.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
לא התכוונתי לקרוא זבל במודע.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
כולם צריכים מדי פעם לקרוא זבל.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
נכון
רותה (לפני 3 חודשים)
סנסציה לשם סנסציה.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
חשבתי שהוא יהיה ארוע ספרותי סנסציוני. אפילו זבל מופת הוא לא.
לי יניני (לפני 3 חודשים)
מחשבות, הספר לא בשבילך... למה בכלל קראת אותו? הדיעות עליו חלוקות... אני עוד לא קראתי ולכן אין לי דיעה עליו.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אסיה, הספר ''זול'', לא מתוחכם, לא סוגה עילית של עולם תחתי. פשוט תמורה עלובה לשקל.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
ואפילו חותם האיכות הממוספר של הספריה לעם לא קיים. סתם יציאה, שלא לומר, נפיחה, של עם אובד...
MishaEla (לפני 3 חודשים)
חחחחחחחחחחחחחחחחחח

אלוף!

והעטיפה לא רק תמוהה, גם כעורה למות
אַסְיָה (לפני 3 חודשים)
מחשבות, לא הבנתי מדוע לא אהבת את הספר?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ