ביקורת ספרותית על מינוטאור - רקוויאם לנעמן מאת בנימין תמוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 באוקטובר, 2018
ע"י כרמליטה


בספר מאוגדות שתי יצירות של בנימין תמוז, בסדר הפוך לזמן הופעתן. הראשונה "מינוטאור" פורסמה ב-1980, השניה – "רקוויאם לנעמן" פורסמה ב-1978.
מדוע בחר העורך בסדר זה? אולי, כי דעתו היתה כדעתי - "מינוטאור" היא יצירה הרבה יותר איכותית מ"רקויאם לנעמן".

בשתי היצירות מופיעים כמה מוטיבים דומים: אהבת המוסיקה הקלאסית, כביטוי לאהבת אמנות (תמוז, בנוסף על היותו סופר, עסק גם בפיסול וציור ואהב מאד מוסיקה), נגיעות ברעיונות כנעניים (במשך תקופה ארוכה השתייך תמוז לתנועה זו), ובעיקר קשיי הסתגלות לחיים בארץ, זרות, ניכור וחלומות מנופצים.

כדאי לציין שב"מינוטאור" שם משפחתו של הגיבור "אברמוב" ושם אביו "אברם אברמוב". ב"רקוויאם לנעמן" שם הראשון בשושלת הוא אפרים אברמסון = בן אברם. שתי התייחסויות אלו ל"אברם העברי" הן חוט מקשר לתנועה הכנענית שנקראה במקורה "הועד לגיבוש הנוער העברי".

בראייתי, למרות המשותף, ההדגשים בשתי היצירות שונים.
"מינוטאור" היא יצירה הרבה יותר אישית, ככל הנראה עם סממנים אוטוביוגרפיים. הדגשיה העיקרים הם זרות ואמנות. המטאפורות לקיום הישראלי הכללי קיימות, אך שוליות יחסית בסיפור זה לעומת "רקוויאם לנעמן".
"רקוויאם לנעמן" הוא יצירה שעוסקת בכלל, בחברה הישראלית. ליבה של היצירה הוא המאבק הבין דורי והפער בין החברה האידאלית עליה חלמו ה"אבות המייסדים" שלנו לבין המציאות שהתפתחה במשך שנות היישוב והמדינה עד 1974.

מינוטאור – 4.5 כוכבים
==================
מרגע שהתחלתי לקרוא את הרומן הקצרצר הזה, הילך עלי קסם הניחוח האירופאי של הכתיבה, כאילו לא נכתב הסיפור כלל ע"י סופר ישראלי. התענגתי על האווירה, התוכן והשפה, ובה ובעת תהיתי על הדבר. ואכן, אין זה מקרה וטיבו מתברר בהמשך.

העלילה בקצרה: סוכן חשאי בשנות ה-40 לחייו, אוהב אהבה נואשת בחורה צעירה בשם תיאה, אותה ראה באוטובוס בלונדון. הם אינם נפגשים מעולם. הקשר ביניהם מתנהל בחליפת מכתבים. הוא כותב אליה ישירות. היא, על פי הוראותיו, מפנה את מכתביה לסניף דואר, אל הנמען "פרנץ קפקא".

תיאה – במיתולוגיה היוונית היא אלה שילדה את הליוס - אל השמש, סלנה –אלת הירח ואת אאוס – אלת השחר..
תיאה היא החלום, האהבה הבלתי-מושגת, הכמיהה שנותנת טעם לחיים. תיאה מייצגת גם את היציבות שנעדרה מחיי אלכס הסוכן החשאי מאז ילדותו וגם את היכולת לקיים קשר יציב - תכונה שחסרה בו. אך השאיפה של אלכס להתאחד עם תיאה בחייו נכזבה.

הבחירה לתאר את אלכס כסוכן חשאי אינה מקרית. אלכס-אלכסנדר הוא ישראלי, אך כסוכן חשאי עובד באירופה. סוכן חשאי חצוי בין דמותו הקיימת לבין הדמות הלא-קיימת, אותה הוא מגלם במסגרת תפקידו. כך גם אלכס חצוי בזהותו ומחפש מהי דמותו האמיתית.
אלכס נולד לאב מבוגר יליד רוסיה, ולאמא צעירה גרמניה לא יהודיה. מילדותו הוא מתואר כמי שמצוי בדיכוטומיה. בחיצוניותו - צבר, בוגר הפנימייה החקלאית כדורי, לוחם פלמ"ח, סוכן חשאי במוסד. בפנימיותו הוא כמה לאירופאי, לרוחני ולעדין. הנה לכם ההסבר לפתיחתו האירופאית של הרומן, שמתערבבת בהמשך בכתיבה שאפשר לזהות בה ישראליות הן בתוכן והן באווירה.
מינוטאור – במיתולוגיה חצי אדם חצי שור שנכלא במבוך. כך גם אלכס. הוא לכוד בין זהותו האירופאית הרוחנית העדינה לזו הישראלית המחוספסת וכוחנית-משהו. הוא גם לכוד בין אהבתו לתיאה על כל סמליה, ובין אי היכולת לממשה.

מאד אהבתי את היצירה. הייתי יכולה לכתוב עוד רבות על נושאים נוספים העולים ממנה: במיוחד על מהות המוסיקה והאמנות בכלל, ועל הצורניות המיוחדת של יצירה זו.
כדי לא להכביר מילים, בחרתי להסתפק בפן אחד שלה.


"רקויאם לנעמן" 3.5 כוכבים.
========================
סאגה שמתפרסת מ-1895 עד 1974, וכל זאת על פני 109 עמודים. היצירה דחוסה מדי לטעמי, ועתירת דמויות ביחס להיקפה. היא מרפרפת כמעט על פני כל נקודות הציון החשובות בתולדות א"י וישראל בתקופה המדוברת. לרגעים היה לי הרושם כי תמוז מיהר לפרסמה בלחץ העתים, לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים והשבר בעקבותיה. לולא כך, היה יכול לפתחה לרומן רחב היקף והרבה יותר משמעותי.

כאמור, תמצית סיפור זה היא המאבק הבין דורי וחלומותיהם המנופצים של דור המייסדים, וגם של אחדים מן הדורות הבאים (כל דור וחלומו-הוא) עד הימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. יש בו הרבה חשבון נפש, כמה תובנות מאירות עיניים, אבל גם כאלה שבזמן כתיבת הספר כבר היו ברורות וידועות.

הסיפור די טוב, אך לא נרעשתי ולא התרגשתי כמו בעת קריאת "מינוטאור".


את שתי היצירות, הכתובות בשפה מענגת, ניתן לקרוא גם בפרוייקט בן יהודה.



24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה פאלפי.
אכן סיפורים מיוחדים, במיוחד מינוטאור הנפלא!
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
בתיה - בכיף.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה חני.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה אדמה.
אם תחליט לקרוא, אשמח לשמוע את חוות דעתך.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה רץ. מצאתי כתוב באחד האתרים ברשת שעמוס עוז התקנא ב"מינוטאור", וכתב גם הוא ספר על סוכן חשאי עם שפם מודבק וכו'.
בעבודת בילוש קצרה גיליתי שמדובר בספרו "לדעת אשה".

מוטיב דומה נוסף ל"מינוטאור" מצאתי בסקירה שכתב טוביה, חבר באתר על "לדעת אישה"
"בספר זה שימוש בטכניקה של חזרה על דברים שנאמרו כבר. ... בספר זה בולטת התופעה, כיצד הולכים ומתמלאים משפטים אלה ביתר משמעות, הולכים ומתמלאים, עד שלב מסוים שבו הקורא ... חש עד לעומק מה בא משפט זה או אחר לומר, מה הוא בא לייצג בתוך המערכת הכללית של הסיפור".


Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
סקירה מצויינת כרמליטה. נשמעים סיפורים מיוחדים במינם מכל בחינה. אפילו עצם השתייכותו של המחבר ל'כנענים' שהייתה תנועה שונה בנוף ושנויה במחלוקת הופך את כל העסק לבעל ניחוח מיוחד.
בת-יה (לפני 5 חודשים)
תודה, כרמליטה, בעיקר על ההפניה לקריאה בפרוייקט בן יהודה. רשמתי לעצמי.
חני (לפני 5 חודשים)
כמעט פיספסתי את הסקירה היפה והרומנטית הזו. שכנעת אותי. ואם אתקל בספר לא אשכח את הסקירה היפה.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
טובי - תודה רבה.
Never say Never
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה אתל.
אהבתי שבחרת להרחיב את אופקייך ולקרוא על ה"כנענים" שלא הכרת.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה עמיחי.
"טרילוגיית אליקום" כולה נכתבה לפני "רקוויאם לנעמן" ו"מינוטאור".
אליקום הוא אחת הדמויות המשמעותיות ב"רקוויאם לנעמן".

נדמה לי שקראתי חלקים מן הטרילוגיה בצעירותי. רשמתי לעצמי לבדוק קריאה חוזרת של שני הספרים הראשונים, כפי שהמלצת.

אכן, ביצירות הללו בולטת חילוניותו של תמוז, בוודאי על רקע כנעניותו. אבל קראתי איכנשהו שמאוחר יותר הוא התנער מהכנעניות, וטען שיש להתחבר לשורשים היהודיים. מעניין אם הדבר בא לידי ביטוי בספריו המאוחרים יותר.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
תודה סקאוט.. הכתיבה "האירופאית" של תמוז אכן כובשת. הימצאותה ברבים מספריו מוכיחה את היסוד האוטוביוגרפי ביצירה "מינוטאור".

תחילת הסיפור, שכאמור מאופיינת בכתיבה כזו, אינה מתרחשת בישראל, אלא בלונדון. על כך אנחנו למדים ממשפט בודד אחד. הכתיבה דווקא אינה מזכירה כתיבה אנגלית, אלא יותר כתיבה של מרכז היבשת וברה"מ, מקום הולדתו של תמוז.
אדמה (לפני 5 חודשים)
כרמליטה, תודה על הסקירה, אלה מסוג הספרים שאני אוהב, יצרת אצלי עניין.
רץ (לפני 5 חודשים)
כרמליטה - סקירה מרהיבה, אני קראתי את שני הספרים, וחשבתי מחשבות מאוד דומות על מינוטאור כולל על הכנעניות, ועל המתח בין ישראל לאירופה. היצירה הזאת היא יצירת מופת.
Tobby (לפני 5 חודשים)
לא משהו שאני אקרא אי פעם
אבל הביקורת מקסימה ;)
אתל (לפני 5 חודשים)
סקירה מרתקת.
לא הכרתי את תנועת הכנענים, אך כעת קראתי עליה. הרעיון מעניין אבל אני מבינה למה הוא לא תפס...
מחשבות (לפני 5 חודשים)
במכוניות אני מעדיף סיטרואן, אבל אין כסף למוסכים.
סקאוט (לפני 5 חודשים)
סליחה כרמליטה. סליחה סליחה סליחה.
עמיחי (לפני 5 חודשים)
כרמליטה, תודה רבה.
התוודעתי לכתיבה של בנימין תמוז לפני כשנה פלוס, ודי נהניתי.
שני חלקיה הראשונים של "טרילוגיית אליקום" שלו מומלצים בהחלט.
גם אצלי הוא עורר הערכה רבה. הוא סופר מעניין, זורם, חי מאד, חילוני מאד.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
מהזמן האחרון החיים עצמם, בוכים שם כמו סמרטוט מי שצופה בה. בייטס מוטל עם השחקן שהיה הילד בצ'רלי בממלכת השוקולד.
כמובן 13 סיבות על שתי עונותיה, הרומן הנהדרת ואוזרק החזקה.
בית הקלפים סדרה אלגנטית וגומורה על המאפיה בנפולי, נפלאה אף היא. וכמובן ההריגה הנוגעת ללב והגשר המיוחדת מאוד.
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
סליחה,
מה הקשר בין סדרות טלוויזיה לבין הסקירה שלי.
תמשיכו בבקשה בפרטי.
תודה
סקאוט (לפני 5 חודשים)
שמע, מחשבות, רשימה מכובדת בהחלט. מה המומלצים ביותר? 13 סיבות יש גם ספר, לא? קראת אותו?
ואחפש.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
חפשי את Emma Louise. אם תלחצי עלי, אומר לך מה הסדרות שאני אוהב.
הנותרים
בית הקלפים
מיליארדים
End of the...
דברים מוזרים
עדי ראיה
הרומן
הגשר
ההריגה
ברודצ'רץ'
הומלנד
13 סיבות
החיים עצמם
גומורה
24
בייטס מוטל
סיפורה של שפחה
פארגו
מר רובוט
דאונטון
אוז
פאודה
נעדר
עמק האושר
ריטה
בשבילה גיבורים עפים
אוזרק
האחיות המוצלחות שלי
המצוד
הסופרנוס
החוטאת
יונבומר



סקאוט (לפני 5 חודשים)
מחשבות, אתה מעריץ את קולדפליי? היא אחת הלהקות האהובות עלי. נחמד מאוד! אין על אריק איינשטיין וחווה אלברשטיין. אלה קלאסיקות. וללא ספק, היום אומנם יש מוסיקה שהיא באמת טובה אבל אני חושבת שהיא מועטה וחבל. האגדות האמיתיות הם אלה שעשו מוסיקה מכל הלב כמו קווין, מייקל ג׳קסון ועוד. מה גם, שמתי לב שהרבה להקות טובות וזמרים מתמסחרים, התהילה עולה להם לראש וזה חבל.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
ועוד לא דיברנו על הסדרות האהובות עלי.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
בטוח לא סותר. היום גם קולדפליי נכנס לרשימה. כבר אין הערצה ללהקות. היום הכל סינגלים העולים באש ונשרפים אחרי יומיים. בנגן אצלי באוטו יש מפרנק סינטרה, דרך הקרפנטרז, סינדי לאופר, סוזן וגה, המון אריק איינשטיין וחווה אלברשטיין, כמו גם להקות צבאיות.
סקאוט (לפני 5 חודשים)
מחשבות, אחלה טעם יש לך במוסיקה. אם כי לאהוב רוק ומוסיקה קלאסית זה לא סותר. וכרמליטה- שכחתי לציין שגם ספרו של תמוז ״ חולות הזהב״ שקראתי ניחן באותה ציוריות אירופאית.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
לפי התאור שלך זה בהחלט ספר שהיה מוציא אותי מדעתי. אישית, האזנה לרוק מתקדם, בצעירותי פינק פלויד, לד זפלין, ג'נסיס, קינג קרימזון ודומיהם, לא נפלה מהאזנה למוזיקה קלאסית.
לאי בודד אני לקוח את הקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' אחת, אופוס 18 ברה מינור של ברהמס על מערכת סטריאו מהוללת ורמקולים תותחיים. שמעתי ביצועים רבים, זה של ישראלה מרגלית על הפסנתר בהקלטה של רשות השידור מלפני מיליון שנה עולה על כולם.
סקאוט (לפני 5 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה יקרה ! אין ספק שתמוז כתב היטב והיכולת שלו לתאר ולהעשיר את הסיפורים בצורה שמדהימה אותך שמדובר בסיפור שמתרחש בישראל אינה ייחודית רק לספר זה. נתקלתי בכך בספרו האחר ״ דוגית מפליגה לים״ שגם שם נדהמתי שהסיפור מתרחש בישראל. הכול היה כל כך חי ואירופאי. את ספר שה טרם קראתי אבל לאור התלהבותי מהספרים של תמוז שקראתי ומסקירתך אני אקרא אותו. אין ספק שהסיפור הראשון נשמע מושך הרבה יותר מהשני. וגם טעון רגשית.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ