ביקורת ספרותית על המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר היד [2011] מאת רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון
ספר מעולה

---

השסעת שלי תחת בקרה כבדה.
אני תמיד עם האצבע על הדופק כי אין לדעת מתי יתפרץ לו היצר הרע ויתחיל לבתר אנשים ודעות. מספיק טריגר אחד קטן, זיכרון ילדות פצפון מתקופת בית הספר או אפילו הגן כדי לטלטל את הקורבן בשיני החדות ולשסע אותו לגזרים.
כדי להגן על עצמי ובעיקר על אחרים אני מאכילה אותה בלוקשים, מחמיאה לה ואומרת לה שאין טוב בלי קצת רע, שהחיים בלעדיה משמימים ומדי פעם זורקת לה איזה טרף קטן. עד כה היא הסתפקה בזוטות אך תמיד קיים החשש שתחמוד בעוד, שתלך עד הסוף ואני, החלשה, לא אוכל עוד לעצור בעדה ואאלץ להצטרף לגחמותיה, להאמין ללחשושיה שבעצם היא, זאת אני ולא להפך.
היא הסוס ואני העגלה הנסחבת אחריה, כך היא מאמינה אך אינה יודעת שהיצולים בשליטתי וכל אימת שארצה אנפץ אותם: או אז אעמוד במקום שבורה וחורקת והיא תפרוץ לחופשי, תעזוב אותי ותדבק במישהו אחר, תתעלק לנשמתו.
מעולם לא ראיתי פסיכולוגים או לקחתי תרופות מאלחשות לעצביי. אינני מאמינה באדם אחר שינסה לשכנעני בנימוקים מטופשים של מה לא בסדר איתי.
הוא יחקור את ההיסטוריה שלי ויגרום לי להאשים את הוריי, יעלה מהאוב סצנה ספציפית שקרתה בגן: איך דחפה לי הגננת יוגורט כשלא הייתי רעבה במיוחד וגרמה לי להקיא את תוכנו בבת אחת, איך אמי סלקה חיפושית משה רבנו כשעמדה לקלח אותי וזאת האחרונה נבלעה בביוב ובכיתי נורא, איך הורי אסרו עלי לאכול עמם ארוחת ערב לאחר שגנבתי מסטיקים במכולת של בארון.
הם היו קשים אתך! יאמר האידיוט שלמד באוניברסיטה שבע וכמה שנים: האם את לוקחת מלטונין? בואי ארשום לך קלוזאפין ואם זה לא יעזור ננסה קוואטיאפין וכך, טיפין טיפין אהפוך למטורפת רשמית, לפסיכית עם תעודות בעוד שהכל מתחיל למעלה, מהראש, מהמוח וכל מה שנותר לי לעשות הוא להבדיל בין טוב לרע, בין חושך לאור.
ההחלטה בידי והכל עניין של בחירה.
רעננתי את זכרוני לגבי הנובלה הנפלאה של סטיבנסון "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד" רק משום שקראתי לפני כן סיפור קצרצר שהזכיר את הסופר הייחודי הזה.
הוא כתב רבות על נפש האדם ותהומותיה והושפע בעיקר מיוצרים נפלאים כ: אדגר אלן פו, גי דה מופסן וצ'ארלס דיקנס. בילדותו חלה בשחפת שמנעה ממנו את התענוגות של ילד רגיל, בריא ונמרץ אך בהיותו מרותק למיטה, המציא סיפורים ממוחו הקודח שעד היום לא נס ליחם.
בעלילה זאת הוא מספר על רופא מכובד בשם ג'קיל אשר עסוק בניסיונות שונים ומשונים במעבדתו. הוא מעוניין להמציא את הגלגל ואולי לזכות באיזו הכרה, לצאת מהשגרה ובקיצור לא להיות כמו כולם. הוא מצליח להמציא נוסחה, מעין אבקה מהפכנית שתשנה את חייו המשמימים ותהפכם למרתקים.
אך בכל המצאה נפלאה, מעורב הטוב עם הרע.
עד מהרה העניינים מתגלגלים ככדור שלג עצום במורד הגבעה והרופא מאבד שליטה על חייו עד לסוף הנורא.
מדובר למעשה באלגוריה על אופי האדם, במלחמה הבלתי פוסקת בין הטוב לרע. סטיבנסון לא המציא את הגלגל, הוא כתב על דברים שאותם חווה במהלך חייו הקצרים.
נפש האדם חזקה ושבירה, שטנית ומלאכית, מפוצלת למיליון ישויות אשר מנסות לקחת מידך את המושכות ולהובילך לאבדון או אולי לדרך הסוגה בשושנים, תלוי מהיכן מסתכלים.
בכולנו קיים היצר הטוב והרע אך הדרך שבה בחר היוצר לכתוב עליהם, מרתקת נורא.
ישנו סיפור נוסף, משני בשם: השד בבקבוק.
מעין אגדה המזכירה בתוכנה את "כף הקוף", קללת וודו, לחש קסמים.
לא נפלתי ממנה משום שאינני מאמינה בהוקוס פוקוס ואולי משום כך בחרה ההוצאה לנקד את הכותרת הראשית בספר ואולי לשווקו כספר לילדים.
הריני להבטיח לכם כי הדבר מטעה, הספר הינו לאנשים בוגרים ורלוונטי מאוד גם כיום, בעידן המהיר, החמקני, הנמנע משיחות פנים אל פנים ומעדיף צ'אטים וקולות רקע מוקלטים.
מומלץ לקרוא ולו על מנת להבין ממה אנחנו עשויים וכמה מורכב המוח האנושי.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר היד [2011]