בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 ביוני, 2008
ע"י נטעלי
ע"י נטעלי
לא אהבתי בכלל וזה די נדיר שאכתוב זאת בביקורת על ספר מהטעם הפשוט שאם לא התחברתי - לא אמשיך לקרוא עד הסוף. הפעם התמדתי עד לסיום ולסיכום: הסיפור כולו בלתי אמין, לא משכנע, לא ההסכמה של האשה להתכתב עם האובססיבי התמהוני הזה ולא ההתאהבות שלה בו.
החלק הראשון (בעיקר) מלא במשפטים לא קשורים ולא מעניינים, יותר מדי להג בלי פשר וקשר, תסבוכים וסיבובים של הכותב בתוך עצמו ומסביב לעצמו - משעמם.
פה ושם יש הבלחות של קטעים ומושגים מעניינים (משמעות המושג "לוז" עפ"י חז"ל), או הקטע היפה שבו מספר יאיר שכילד היה שואל מהספריה רק ספרים שלא נקראו ע"י אחרים (בעלי כרטיסיות ריקות) וכך גילה אוצרות, אבל הקטעים האלה מעטים מדי מכדי להחזיק את הספר ולהצדיק את קריאת 300 עמודיו. אני מקוה שספריו הבאים של גרוסמן שבכוונתי לקרוא יצדיקו את ההילה שנשזרה לו. שוב, אין ספק שגרוסמן הוא סופר נהדר, סגנון הכתיבה יפה, ישנם פה ושם משפטים ששווים ציטוט, אבל התוכן, התוכן...אייה התוכן?
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
גאד, את כל כך צודקת.
אני מכריחה את עצמי להגיע לחלק של מרים, בדיוק כפי שכתבת - אני תוהה האם אכן התאהבה בו? האם מצאה בו ערך? הזינה אותה? באילו 'עיניים' היא רואה אותו? זה מה 'שמחזיק' אותי להמשיך, התהייה ואולי גם הרצון לגלות כיצד שניהם באים לידי ביטוי, כיצד הקשר שלהם מפיח חיים. באיזה אופן. לא אמין בעיני עד כה. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
