ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 באוגוסט, 2018
ע"י גחלילית
ע"י גחלילית
נשימה עמוקה... העיניים נעשות לחות... הצביטה בלב לא מרפה, גם לאחר ההפוגה שלקחתי לאחר הקריאה ובטרם החלטתי לכתוב את הביקורת הזו...
הביקורת הזו קשה לי מאוד... היא מאלצת אותי לנבור ברגשות הכי עמוקים שלי...
אני אדם עם דימוי עצמי נמוך מאוד, אני מפחדת מאנשים וממה שיש להם לומר...
אמא שלי אומרת שהראש שלי עובד שעות נוספות, מה שגורם למחשבות ולהסתכלות שלי על הסביבה ועל הפרטים הקטנים להיות מוגזמת ולעתים אף לא ריאליסטית...
צ'רלי המתאר את מחשבותיו ומבטו על העולם בדפיו הראשונים של הספר, גרם לי לחשוב על החיים שלי ועל החיים של כולנו בכלל...
כמה התרגלנו להעריך את חיינו בכל פעם שראינו אדם כמו צ'רלי... כמה כוחה של המחשבה והמודעות לסביבה חשובה לנו... ואכן.. היא אכן חשובה... ואכן אני עוצרת ומעריכה אותה...
אבל לפני זה - אני עוצרת לחשוב... ולדמיין את חיי בלעדיה... ועולה בי השאלה- אולי חיי היו קצת קלים יותר?
"כשהייתי מפגר, היו לי המון חברים. עכשיו אין לי איש. כן, ודאי, אני מכיר הרבה אנשים. המון המון אנשים. אבל אין לי חברים של ממש. לא כמו שהיו לי במאפיה. אין לי אף חבר שבאמת חשוב לי, ואף אחד שאני חשוב בשבילו"
אין לי תשובה... אבל השאלה רודפת אותי ותמשיך לרדוף אותי בכל פעם שגל המחשבות שוב יציף אותי... כי אולי זה הסוד לאושר אמיתי... אושר כנה ותמים...
כבר אמרתי שהביקורת הזו קשה לי... אחת מהסיבות היא שאני לא נוהגת לכעוס, ובטח לא להביע את זה באופן פומבי.. אבל במהלך הקריאה בספר כעסתי. כעסתי על העולם שלנו ועל חלק מהאנשים שחיים בו... כעסתי על הרוע שקיים ועל חוסר הסובלנות כלפי האחר...
כי אנשים יכולים להיות מאוד לא רגישים לפעמים... וזה מרגיז.. וזה מרתיח... ויותר מהכל זה כואב...
"כמה מוזר שאנשים הגונים ורגישים, שלא היו מנצלים לרעה את מצבו של אדם שנולד ללא ידיים, או רגליים, או עיניים- אינם רואים שום פסול בלעג לאדם שנולד עם אינטיליגנציה נמוכה. המחשבה שלפני זמן לא רב- ממש כמו הילד הזה- גם אני שיחקתי בטיפשותי את תפקיד הליצן, ממלאת אותי זעם. ואני כמעט שכחתי..."
וכאבתי יחד עם צ'רלי, ובכיתי... והיה לי קשה... ועדיין קשה... אבל כל רגע כזה הוא שווה...
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אורי נר
(לפני 7 שנים)
הספר יצא עכשיו ב-2018 בתרגום חדש בשם "פרחים לעכבר לבן" בהוצאה לאור מובי דיק, בתרגומו של ד"ר יורי פונר
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה איתך, גלית
הנובלה היתה הדבר האמיתי. לזכותו של קיס ייאמר שהוא לא הזיק יותר מדי כשהפך אותה לספר. |
|
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
נובלה בשם פרחים לעכבר הלבן או פרחים לאלג'רנון
שהורחבה אח"כ לספר.
לטעמי הנובלה יותר מרוכזת, יותר מרומזת, יותר גורמת לחשוב, יותר נותנת בומבה לפרצוף. כתיבה גאונית. |
|
|
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מזדהה איתך
עיצבן אותי כשקראתי, אולי כי הזכיר לי אחות של חברה שלי... יש רוע אבל יש גם דברים אחרים. נראה לי שיש הרבה בדידות בימינו. כמו חני, ביטחון נבנה מהצלחות. |
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
זמן קצר לאחר הוצאתו לאור של הספר
(ד.א. שנקרא במקור בשם אחר), הוא הוסרט. (סוף שנות ה'60).
הסרט נקרא "צ'ארלי" , זכה להצלחה ולפרסים רבים.- אחריו שונה שם הספר בהתאם. למרות עשרות השנים מאז צפיתי בו, הסרט העוצמתי הזה חקוק בזיכרוני. |
|
|
סבטלנה כהן
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נוגעת ללב...סקרני לגבי הספר.
|
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מרגש - בהמשך לחני, גם אני הייתי זאב בודד, כרץ למרחקים ארוכים, בבדידות יש המון רגישות, לעתים כאב, אך גם מקור ענק לכוח,
לאופן בו מביטים לעולם ומתמודדים.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
גם הסקירה ומכאוביה לא פשוטים.
אולי יש אנשים שמטבעם הם אנשים של אחד על אחד.או פשוט סוליסטים! החברה מזהה זאת וגורמת להם
להרגיש אפילו יותר בודדים. בסופו של יום הם מעדיפים להיות בגפם כי אף אחד לא מבין אותם. דימוי עצמי לא מתחיל ככה פתאום. פשוט צריך לאסוף הצלחות ודברים שטובים בהם. בהצלחה. |
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
הספר פשוט נפלא.
לעניות דעתי הנושא אותו הוא מעלה אינו דווקא דחיית השונה, אלא דילמה אמיתית האם לבחורבידע ויכולת שבעצם היותו יביא לאומללות, או להישאר בבורות הנוחה והנעימה. בקיצור - דילמת אדם, חוה והנחש... |
|
|
סקאוט
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
" כעסתי על הרוע שקיים ועל חוסר הסובלנות כלפי האחר...
כי אנשים יכולים להיות מאוד לא רגישים לפעמים... וזה מרגיז.. וזה מרתיח... ויותר מהכל זה כואב... " את כל כך צודקת. אנשים שיפוטיים וחסרי רגש כלפי האחר, כלפי השונה ואפילו כלפי השכן שלהם וכל אדם שבסביבתם. במקום לבדוק מה עומד מאחורי התנהגותו הם ישר מחליטים לשפוט אותו ולהתנהג אליו בגסות וללא צלם אנוש. זה מחריד. ביקורת יפה ורגישה. |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
