ביקורת ספרותית על ברוקלין - אייליש לייסי #1 מאת קולם טויבין (טובין)
ספר טוב

---

לא פעם שאני מוצאת את עצמי מתרגזת מההגדרות שהז'אנרים מגבילים את הספרים שיצאו לאור בעולמנו. ולא רק בגלל ש"שרלוק הולמס" זה לא מתח וריגול בלבד ו"אשמת הכוכבים" זה לא רומן בלבד, הרי הם משלבים בתוכם נושאים רבים ומגוונים. המחאה שלי יותר בגלל ההגדרה- "ספרי פנטזיה".
כי מלבד הספרים הבודדים שנכתבו בעקבות מסע אישי שעברו הסופרים שלהם (שגם בספרים האלו משולב המון פנטוז) מלבד אלו, כל ספר שיושב כיום על כל מדף בעולם הוא פנטזיה. אז בוקר טוב לכולם! אם לא שמתם לב כל ספר שאתם קוראים הוא פנטוזו האישי והמופרח של אדם שבדרך כלל רחוק ממכם יבשות!
אני חושבת שספרים הם דבר מבורך וסופרים ראויים להערצה. אבל למה לנסות להשכיח מהקוראים היקרים את העובדות בשטח? כי בעיני, להיכנס לחנות ספרים ולמצוא את ספרי מדע בדיוני ופנטזיה מוגבלים במדפים שלהם ולצידם ספרי רומן שמוגבלים גם הם במדפים שלהם- זאת סיטואציה של שקר ומרמה.

אז מה יש לנו כאן? "ברוקלין" מספר את סיפורה של אייליש לייסי, נערה אירית מעיירה שקטה באניסקורתי-אירלנד. ואף על פי שהספר והעלילה לא שייכים לז'אנר הפנטזיה, גם הם מפונטזים היטב.
את ברוקלין קראתי פעמיים. פעם אחת באכזבה גדולה ופעם אחת בהנאה רבה. "ברוקלין" מסוכן, הוא מתיימר להיות מאוד מעניין- עלילה פשוט מצוינת שמלווה בדמויות בעלות אופי מקורי, הגירה מארץ לארץ, זוגיות ישנה וחדשה ומשפחה שתומכת ולא מרוצה בעת ובעונה אחת. כל אלא מלווים את אייליש במסע שלה להתחיל את חייה החדשים ולהתחיל לחשוב על עצמה ועל עתיד שמגיע לה בזכות.
אבל, ויש פה אבל גדול מאוד. הכתיבה נהדרת, שלא תבינו אותי לא נכון, אך משהו בהשתלשלות האירועים ובאופי העלילה מאוד מאוד מאוד פשוט. בקריאה ראשונה הגדרתי את זה אחרת- עלוב, שטוח, משעמם. בקריאה שנייה נזכרתי שהגדרות הן נוראיות ומגיע לספר הזה הזדמנות נוספת ואני שמחה שנתתי לו אותה. כי מצאתי שהוא ספר נהדר, מסודר ואפילו מרתק.

למה הוא פשוט? כי הוא לא מותח אפילו מעט, כי הוא לא מרגש מידי, כי הוא לא מבהיל או מבחיל או משאיר שום תחושה עזה אחרי קריאתו או בזמן קריאתו. הוא מספר סיפור יפיפה על נערה פשוטה שמחפשת את הדרך שלה בעולם שלנו, בלי חירטוטים, בלי דרמות, בלי הצגות ובלי אקשן מיותר.
אייליש מספרת כיצד היא מתמודדת עם ההתלבטות שלה בין ארץ מולדתה הבטוחה אל ארץ שוקקת חיים שעלולה לגרום לה ללכת לאיבוד. היא מבינה שהיא בוגרת מספיק בשביל להפסיק להקדיש את חייה לשגרה חסרת תועלת ורוצה סוף-סוף לעשות משהו בשביל עצמה ובגדול. אייליש מתמודדת עם מכשולים שטמונים לה כמוקש בדרך ומגלה שלהתגבר עליהם זאת ההרפתקה הכי מדהימה שהייתה לה בחיים.

בתקופה הזאת של החיים שלי אני מוצאת חיבור מדהים עם הדמות של אייליש, עם השאיפות שלה והמטרות שלה והדרך המסורבלת והמאוד מציאותית ופשוטה שהיא עוברת. אז נכון, הוא לא מעורר רגשות עזות והוא לא מלא באקשן. אבל הוא הספר הכי מציאותי שקראתי במשך כל ימי חיי.
נכון שגם הוא מפונטז, אבל באשר לספרים שמתיימרים להיות מציאותיים כמו "ברוקלין", הם כולם בדיחה לידו. לפעמים כל האקשן והמתח שהסופרים ממלאים בו את דפי הספרים שלהם, אותו האקשן והמתח שגורם לנו להתאהב בספר ולקרוא אותו בשקיקה- הוא בעצם השקר הגדול שכל-כך נעים ומעניין לקרוא. אבל אלו הם בדיוק ספרי הפנטזיה הגדולים ביותר, למרות שאנחנו מגדירים אותם תחת הז'אנרים המציאותיים.

הכתיבה של קולם טובין נעימה ועדינה. אפשר מאוד להתחבר לספר שחיבר, אבל רק בתנאי שלא תצפו לקרוא כאן סיפור אדיר. כי הספר הזה לא אדיר בכלל. הוא נעים ומתחשב ורגיש ועוטף ורגוע ואמיתי מאוד.

» ביקורות נוספות של גריפין
» ביקורות נוספות על ברוקלין - אייליש לייסי #1