ביקורת ספרותית על אם אשאר - מהעולם האמיתי # מאת גייל פורמן
ספר מעולה

---

נולדנו לחיים האלה, בעוד ניתנה לנו הבחירה אם לאבד אותם למוות.
בכל דקה כמעט מהזמן, עלינו לבחור בחירות גורליות או פחות משמעותיות שישפיעו כך או אחרת בהמשך הזמן. אני מתייחסת כרגע רק לאנשים נורמטיביים ולא לאלו בעלי המוגבלויות שכבולים לחסדים של אחרים ושל ההוא מלמעלה.

אני חושבת שלבחור זה בכלל לא ההתחלה. דבר ראשון צריך לרצות לבחור. נתקלתי בבחירה לבחור כל-כך הרבה פעמים בחיי כך שעד שהגעתי לבחירה עצמה כבר הייתי יותר ממוכנה להחליט. כי למרות שבכל רגע עלינו לבחור אם להתעורר מוקדם או מאוחר, אם לדחות את המשימות או לבצע אותם, אם לצלצל או לחכות לצלצול, אם לפחד או להתגבר על הפחד, אם לשמוע או להשמיע, אם לאהוב או לשנוא. כך אני יודעת שקודם חייב לרצות לבחור.
מיה, היא הגיבורה של "אם אשאר" והיא תלויה בין חיים למוות. היא מוצאת את עצמה בליבה של בחירה שבסופה תכריע ותשפיע לא רק על חייה אלא גם על חייהם של רבים ממכריה. זה אכזרי אבל זאת לא ההתלבטות של מיה. היא מוכרחה לרצות לבחור.
וזה כל מה שהיא מנסה לעשות במשך כל הספר. והיא עושה את זה בדרך מקסימה ומרתקת שנותנת השראה.

אני יכולה להעיד שקשה הרבה יותר לרצות לבחור מאשר לבחור. כי הכי נוח זה להיות נטרלי. מחוץ לבלגן, מחוץ לטווח הראיה, הכי נוח להיות בלתי נראה. אבל לא לבחור זה חשיבה של חלשים ופחדנים. כי יש כל-כך הרבה להפסיד בעולם הזה וכל-כך הרבה להרוויח, שלא לבחור זה הבחירה הנוראית ביותר.
למדתי את זה בדרך קשה. פעם הייתי מעדיפה לא לבחור. להסתכל על הדברים ולא להשתתף בהם, להעביר חוות דעת ושלא יעבירו עליי חוות דעת. היום אני כבר לא שם היום אני בוחרת לבחור.
בחרתי באמא שלי ולא באבא שלי. כי המקום של זבל הוא בפח האשפה ולא בסביבת בני אנוש.
בחרתי בדרך תורה ולא בהפקרות. כי לי ולכל העם היהודי יש ברית עם המקום-ברוך-הוא ופראייר האחד שמפר אותה.

ספרו של גייל פורמן, "אם אשאר" מדבר על הבחירה של מיה. על אומץ ופחד, על תקווה וייאוש, על נגינה ומשפחה וחברות. היא כל הזמן חושבת לעצמה- מה אם אשאר..
עלילה מצוינת שמלווה בכתיבה נפלאה, מסוג הספרים שמתחשק לקרוא שוב.

» ביקורות נוספות של גריפין
» ביקורות נוספות על אם אשאר - מהעולם האמיתי #