“נוגה היא הגיבורה של הספר. ואני מתכוונת לזה שהיא הדמות הראשית, לא גיבורת-על. אף על פי שהיא התנהגה כמו גיבורת-על מהשורות הראשונות של הדף הראשון ועד לשורות האחרונות של הדף האחרון. אבל התגברתי על זה אחרי כמה פרקים. לפי דעתי, נדרש אומץ רב לקחת דמות פשוטה ולא ממש מעניינת ולהפוך את עולמה ברגע להרפתקה. אך ככל הנראה זה מה שגד קליש עשה לטובת עלילה מסקרנת, למרות שהוא היה יכל לעשות זאת בקלות בהדרגה. כי הספ”

“קניתי את הספר עניין של שניות בשדה התעופה. הכריכה הירוקה שלו עם הגל הענק משכה את תשומת ליבי. הספר לא אכזב, והעביר לי בכיף טיסה ארוכה שבדרך כלל היא מיגעת. למרות המורכבות של הדמויות הבלתי צפויות והרומן המטלטל בתוך האקשן, הספר כתוב בצורה קולחת, והרגשתי כאילו שאני רואה סרט. העריכה מעולה וקשה לעצור באמצע (מצאתי את עצמי דוחה שוב ושוב הליכה לשירותים). אפילו סיום של כל פרק מלווה במעין מסתורין שמפתה להמשיך”

“אשתי קנתה את הספר "עניין של שניות" במבצע של "ארבע במאה". בדרך כלל אני קורא רק רומנים טהורים, אבל העטיפה שלו משכה את תשומת ליבי. פתחתי את העמוד הראשון, ולא עזבתי את הספר מהרגע שנוגה החליקה מהפיגום שניתק מראש המגדל בעזריאלי (ההתחלה) ועד לבריחה לאיטליה (אמצע). הפסקת אוכל ושירותים קצרה, ומשם המשכתי עד לסוף הסיפור בהתקפים של חרדה ונחת. - יעקוב, הדוד של נוגה... חתיכת נבל... מגיע לו... . זה מסוג הסיפו”

“המזימה שעומדת במרכזו של הספר, ההזוי יש לומר, היא הריסת מדינת ישראל ע"י יצירת צונאמי מלאכותי, שיגרום לכמות אדירה של קורבנות, וכמובן להרס רב. איך עושים זאת? סביב מדינות הגובלות בים, קיימים מספר רב של קידוחים שנעשו לחיפושי נפט וגז. עומקם של קידוחים ריקים אלה, שבהם לא נמצא דבר, מגיע למספר קילומטרים - כלומר, לשכבות הטקטוניות הנמצאות בקרום כדור הארץ. וכאן מגיע הרעיון השטני: החדרת פצצה גרעינית לאח”

“נוגה היא הגיבורה של הספר. ואני מתכוונת לזה שהיא הדמות הראשית, לא גיבורת-על. אף על פי שהיא התנהגה כמו גיבורת-על מהשורות הראשונות של הדף הראשון ועד לשורות האחרונות של הדף האחרון. אבל התגברתי על זה אחרי כמה פרקים. לפי דעתי, נדרש אומץ רב לקחת דמות פשוטה ולא ממש מעניינת ולהפוך את עולמה ברגע להרפתקה. אך ככל הנראה זה מה שגד קליש עשה לטובת עלילה מסקרנת, למרות שהוא היה יכל לעשות זאת בקלות בהדרגה. כי הספ”

“קניתי את הספר עניין של שניות בשדה התעופה. הכריכה הירוקה שלו עם הגל הענק משכה את תשומת ליבי. הספר לא אכזב, והעביר לי בכיף טיסה ארוכה שבדרך כלל היא מיגעת. למרות המורכבות של הדמויות הבלתי צפויות והרומן המטלטל בתוך האקשן, הספר כתוב בצורה קולחת, והרגשתי כאילו שאני רואה סרט. העריכה מעולה וקשה לעצור באמצע (מצאתי את עצמי דוחה שוב ושוב הליכה לשירותים). אפילו סיום של כל פרק מלווה במעין מסתורין שמפתה להמשיך”

“אשתי קנתה את הספר "עניין של שניות" במבצע של "ארבע במאה". בדרך כלל אני קורא רק רומנים טהורים, אבל העטיפה שלו משכה את תשומת ליבי. פתחתי את העמוד הראשון, ולא עזבתי את הספר מהרגע שנוגה החליקה מהפיגום שניתק מראש המגדל בעזריאלי (ההתחלה) ועד לבריחה לאיטליה (אמצע). הפסקת אוכל ושירותים קצרה, ומשם המשכתי עד לסוף הסיפור בהתקפים של חרדה ונחת. - יעקוב, הדוד של נוגה... חתיכת נבל... מגיע לו... . זה מסוג הסיפו”

“המזימה שעומדת במרכזו של הספר, ההזוי יש לומר, היא הריסת מדינת ישראל ע"י יצירת צונאמי מלאכותי, שיגרום לכמות אדירה של קורבנות, וכמובן להרס רב. איך עושים זאת? סביב מדינות הגובלות בים, קיימים מספר רב של קידוחים שנעשו לחיפושי נפט וגז. עומקם של קידוחים ריקים אלה, שבהם לא נמצא דבר, מגיע למספר קילומטרים - כלומר, לשכבות הטקטוניות הנמצאות בקרום כדור הארץ. וכאן מגיע הרעיון השטני: החדרת פצצה גרעינית לאח”