ביקורת ספרותית על סביבת עבודה עם מכונת אספרסו מאת אנטה פנט
ספר טוב

---

הקלישאה אומרת "העבודה היא חיינו". הסופרת כנראה מאמינה בקלישאה עד קלות והחליטה לכתוב סיפור קצר על התמודדות עם פיטורין.

כמיטב הקלישאה, הפיטורין מערערים את יציבות הבית, הכוללת זוגיות, ביטחון עצמי של הילדים, חברים ובזמן הזה אתה מגלה שמשפחה היא הדבר החשוב ביותר.

בחברה הגרמנית שבו מתרחש הסיפור ערך העבודה הוא גבוהה ופיטורין היא חרפה. ולכן הגיבור שלנו יו יוצא "למלחמה" כהגדרתו על מנת לחזור לתפקידו הקודם. במלחמה כמו במלחמה יש קורבנות, הראשונים לשלם את המחיר הם החיילים המסתערים ובמקרה הזה הגיבור שלנו. בסיום של כל מלחמה יש מנצחים ומפסידים וכאן נשאלת השאלה הקלישאתית הבאה. האם במלחמה יש באמת מנצחים או שכולם מפסידים?

במהלך קריאת הספר הסופרת הוכיחה לי מעל כל ספק סביר, שלפעמים קלישאות הן נכונות.

בזמן הקריאה לא יכולתי שלא לכעוס על הגיבור יו והתבוסתנות שלו ברצון לחזור לאותה עבודה. מצאתי את עצמי נוזף בגיבור "אתה צעיר תמצא עבודה חדשה, עם מנהל חדש שלא יתעלל בך נפשית, זה לא סוף העולם". בשלב מסוים הבנתי שהסיפור הוא לא על פיטורין אלא על שמרנות והמחיר הבלתי נסבל שאנשים מוכנים לשלם עבור שימור הקיים.

אם אתה אדם חרדתי שהעבודה אצלך היא כל עולמך תמצא את הספר הזה כמופת, אם אתה לא, הספר הוא טוב ומומלץ במיוחד לאנשים בעלי משפחות ומחויבויות כלכליות.

» ביקורות נוספות של אדמה
» ביקורות נוספות על סביבת עבודה עם מכונת אספרסו