ביקורת ספרותית על לא ארץ לזקנים - ספריה לעם #569 מאת קורמאק מקארתי
ספר טוב

---

לאחר קריאה שניה אני חוזר בי.אף שהסרט מצוין הספר עולה עליו בהרבה.עם כל הגדולה של טומי לי ג'ונס כשריף בל,העומק האמיתי (ואל תגידו לי, כמו תמיד...)מתגלה בכתיבה. כל הסיפור על מוס שמצא את הכסף ועל צ'יגר שרודף אחריו וכל האלימות אינם אלא רקע לחיבוטי נפשו של שריף בל.את עבודתו הוא עושה בצורה לאקונית וקרה אבל משהו מתרחש בקרבו.כמויות הדם שהוא נתקל בהם מזכירים לו את העבר הרחוק,מאורעות שהוא ניסה והצליח, כל השנים להדחיק.שלא יהיו אי-הבנות, הסיפור של מוס וצ'גר מעניין ,נחמד מצחיק משהו ומושך את העלילה כשהדיאלוגים בין דמויות המשנה בעלילה ממש ממש טובים,לדעתי, אבל מחשבותיו של שריף בל הן העיקר.הן מביאות אותנו להכיר בעובדה שאכן הזמנים משתנים ודברים שנראו חמורים בעבר אינם כאלו כיום וגרוע מכך,דברים של היום הם כלום לעומת המחר.אין פלא שהוא מתפטר מעבודתו,תוך נסיונות לעזוב עם שלוחן נקי, עם כל הקשים בכך.

» ביקורות נוספות של ציינה
» ביקורות נוספות על לא ארץ לזקנים - ספריה לעם #569