ביקורת ספרותית על לא ארץ לזקנים - ספריה לעם #569 מאת קורמאק מקארתי
ספר טוב

---

ראיתי די מזמן את הסרט (המצויין והעקוב מדם) של האחים כהן שנעשה על פי הספר הזה ונקרא "ארץ קשוחה". אני משתדלת לראות את הסרטים של צמד האחים כי לדעתי הם כותבים בסרטיהם יומן על אמריקה - לא זו המשתדלת להיראות לפנינו מאופרת ויפה, ארץ המשפחות המסורות והילדים המתוקים, עם הבתים היפים ובריכות השחייה בחצר. הסיפור האמיתי על אמריקה האחרת, זו של אנשים פשוטים, מעוטי השכלה ושכר, אנשי צוארון כחול המתגוררים בקרוואנים, אלה הנכנסים לחנות לקנות אקדח, תת-מקלע ותחמושת, אורזים אותם בשקית נייר והולכים הביתה לארוחת ערב.

הספר הקטן - 276 עמודים בפורמט של עם עובד - מתרחש באזור הספר בטכסס, בגבול עם מכסיקו, ומספר על שלוש דמויות עיקריות (אני לא כוללת את המוני הגופות בתור דמויות...) הבחור האמריקאי שנתקל בגורלו, וכמו שלימדו אותו הוא צריך לפתור את הבעיה לבד, הפסיכופת הרצחני והשריף, המספר את הסיפור גם בגוף ראשון ומקונן על התוצאה הלא נחזית של ערכים שהחמיצו: על כך שזכות האדם לשמור על רכושו עד כדי הרג מסיג הגבול, מאפשרת גם הרג של תמימים. על הרעיון שאוכלוסייה מכסיקנית עניה ומקופחת תישאר בצד הגבול שלה, ולא תנסה לקחת קצת מהעושר שיש בצד הזה של הגבול. על הערך היחסי של חיי אדם - ערך ההולך וקטן עם השנים ועל המחיר האמיתי של סמים - שהוא לא מישהו שמעשן ג'וינט במסיבה.

הספר כתוב בשפה חסכונית, עם פערים בסיפור שעל הקורא להשלים בעצמו, מצייר תמונה מבעיתה. הסופר מיטיב לגעת בעצבים חשופים, אינו מתחנף או מרחם על הקורא. הוא שואל בעיקר שאלות. כי תשובות אין לו. הסרט הוא העתק נאמן למקור של הספר, אבל הספר נותן לך עוד משהו, שסרט לא יכול: את ייאושו של הסופר מתוצאת החלום האמריקאי שהחמיץ.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על לא ארץ לזקנים - ספריה לעם #569