ביקורת ספרותית על המועמדת - המועמדת #1 מאת קיארה קאס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 ביולי, 2018
ע"י גריפין


מסוג הספרים הבינוניים שמדביקים להם כריכה עשירה.
כמו זיקית שמשנה את צבעיה, מטשטשת גבולות, מעלימה עין, מתלבשת באור אחר לפי מצב רוחה, כך גם "המועמדת". מתעתע להפליא.

היו פרקים שהורדתי את הכובע, שיבחתי את קיארה קאס והשתכנעתי מהשורות שחיברה. אך לצערי היו פרקים שחיבלו באחרים, טרם פענחתי את הסיבה לכך.
אולי כתבה את הספר במשך תקופה ארוכה מאוד, פרק אחד ואחרי חודשים פרק נוסף, מה שהוביל לשינויים נכרים בכתב. ניסוח אחר לגמרי, התבטאויות שלא הכרנו לפני. ואז זה חולף.
כמו גאות ושפל, הפרקים היו חזקים יותר או חלשים יותר. אבל זה לא זרם בקריאה. זה תקע את רצף ההתרחשויות וחיבל בכל המערכה. ממש כאלו שתי סופרים היו מעורבים בכתיבה, או בן אדם אחד שלו מצבי רוח קיצוניים הנה והנה שהשפיעו על כתיבתו לכאן ולכאן. לפעמים הייתה רדודה, לפעמים הייתה מתנשאת, לפעמים הייתה בסדר גמור.
אולי משהו השתבש בתרגום של הספר לעברית? אולי קיארה קאס חפה מפשע? כהרגלי, מנסה לדון לכף זכות..
גם עכשיו, בסוף הקריאה, לא החלטתי אם אני אוהבת את הקונצפט של השילוב בין עולם מודרני, עם פלאפונים ומכוניות יוקרה. לבין מלוכה, נסיכים ומלכים, נשפים ובנות לוויה. נדרש אומץ כדי לשלב בין שני הפכים ולהפתעתי, קיארה קאס עשתה את השילוב בצורה מבריקה.
זה עדין לא אומר שזה בסדר מצידי. זה הרגיש לי קצת כמו לערבב בשר וחלב והתגובה הראשונית שלי לזה זה התקף בחילה. אז אני משאירה את העניין הזה פתוח.
אני מתכוונת לציין את עניין המקריות עכשיו כדי לגמור עם זה. סירבתי לתת לכל הדברים המובנים מאליהם האלה להרוס לי את הקריאה, אך אני לא יודעת אם כל קורא מסוגל לעשות את ההפרדה. רוב הדברים שקרו היו צפויים מראש ולא השאירו שום מקום למתח או ציפייה. אבל העלילה המעניינת חיפתה על זה וכמו שאמרתי קודם לכן, טשטשה את הדברים.
בקשר לאמריקה סינגר המהוללת, הלוואי שיכלתי לומר לה: "היי מותק. באמאשלך, צאי מהסרט" מאחר שזה אינו סרט של דיסני מבית פיקסאר, אז חבל שאמריקה נשמעת כמו אחת מהנסיכות האלה. כי בואי, את לא.
עניין המעמדות היה מקורי ותרם רבות לעניין בסיפור, כיף על זה. הדמויות היו מרתקות, ממש הצילו את כל המצב. הרומן הארון והמייגע שהתפרס על שלושה ספרים שלמים היה יכל להיות יותר טוב. רומן עם פוטנציאל לא ממומש לגמרי, חבל.

פרגנתי לו 4 מתוך 5 למרות שמגיע לו 3, כי אני מעריכה אנשים ממוצעים עם כוונות טובות.
הספר מחזיק את הסיפור בשיניים. העלילה שמתפתחת או ממש לאט או ממש מהר עושה סחרחורת. התחושה הזאת שהכול מתנהל מושלם והפחד של הסופרת שזה ישעמם ובכך היא דאגה לדחוף בעיות כדי שיהיה לה מה לפתור בהמשך לא ממש הסתתר בין השורות אלא היה יותר מידי צעקני ולא טבעי. מסוג הספרים שהעלילה משובחת והכתיבה מחריבה אותה.

אבל אפשר למצוא את הזהב והיהלומים תחת הקריסות, והרבה מימנו.
אז אם יש לכם כוח לחפש, תפתחו את "המועמדת". ואם לא, לא תפסידו שום דבר.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גריפין (לפני חודש)
בעקרון הוא באמת טוב, הוא מעניין ומסקרן אבל הכתיבה קצת מעיקה ולוקח זמן להתרגל אליה.
אני עומדת מאחורי מה שכתבתי בסוף- מסוג הספרים שהעלילה משובחת והכתיבה מחריבה אותה. אבל אפשר למצוא את הזהב והיהלומים תחת הקריסות, והרבה מימנו. אז אם יש לכם כוח לחפש, תפתחו את "המועמדת". ואם לא, לא תפסידו שום דבר.
אני לא מתחרטת שקראתי אותו בכלל, הוא באמת היה חמוד נורא, אבל הוא פשוט לא ספר חובה קריאה כמו הרבה ספרים אחרים שקראתי..
חננה אמיתית (לפני חודש)
לא קראתי את הספר, אבל אני הרבה זמן רוצה כבר לקחת אותו מהספריה, שמעתי עליו כל כך הרבה ביקורות טובות! עכשיו כשאני חושבת על זה, אלו היו אותם האנשים שהמליצו לי על הרץ במבוך ושאר ספרי נוער שאמורים להיות מוצלחים, אז נראה לי שאוותר על הקריאה שלו.
גריפין (לפני חודשיים)
תודה אביביל'ה!
כריכה של ספר היא בין הדברים המשמעותיים שגורמים לקורא להמשך את הספר, אבל היא לא משפיעה על התוכן. ולתוכן לא מגיע 5 כוכבים לדעתי.
אביבל'ה (לפני חודשיים)
ביקורת מושקעת, למרות שאם כל הכבוד הוא חייב 5 כוכבים לדעתי...
אולי גם בגלל הכריכה המושכת, מי יודע?
כריכה של ספר זה דבר מאוד משכנע.



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ