“והנה מגיע לו עוד ספר נוער טיפוסי של סופרת נוער עטורת שבחים שכבר כתבה רב מכר לפניו, למה לי לכתוב לו ביקורת? לא עברתי הלאה מביקורות על הספרים האלו? הרי בסופו של דבר אפשר לסכם אותם אותו דבר - רדודים למדי, לא הכי אמינים, חמודים וקלילים, אז לא עדיף לכתוב ביקורת על משהו מעניין יותר? יש שלוש סיבות עיקריות למה בחרתי לכתוב לו ביקורת: הסיבה הראשונה היא שמדובר בספר הראשון באורך מלא שקראתי וסיימתי באנגלית.”

“אז נכון, בולשיט שכתוב על כריכות הוא בולשיט, אבל לפעמים הוא תמרור אזהרה מאיר עיניים. אבל אני הייתי עייפה, אדוני השוטר, והבן שאין לי במיון או משהו, ויש לי מבחן ביום שני ואני לא מוכנה אליו בשיט, ולא חשבתי, אז פשוט נסעתי בפול גז והתנגשתי ישר בתמרור המחורבן, ואני מצטערת, אוקיי? ~יהיו פה ספוילרים. אתם ממילא לא רוצים לקרוא את הספר הזה. אף אחד לא ירצה לקרוא את הספר הזה. אני יודעת שכתוב שהוא רב מכר וזה בל”

“טוב אז קודם כל, קצת קשה לי להיזכר במה שקרה בספר הזה, וזה למרות שקראתי אותו ממש השבוע. והאמת שזה קצת אומר הכל.. וואי אני צריכה להפסיק לכתוב פה רק ביקורות שליליות על ספרים, אבל איכשהו לאחרונה יצא לי לקרוא בעיקר ספרים שהתאכזבתי מהם אז... זה מה שיהיה. כלומר, זה ממש לא ספר רע, בואו נתחיל מזה. בספר מסופר על מישהי, שאני כבר בקושי זוכרת איך קוראים לה, שלא ממש מאמינה באהבה אחרי שהיא נחשפה לבגידה של אב”

“למרות שזה ספר נוער ואני כבר מזמן לא נער, נהניתי מכל רגע ומכל מילה- מהתקציר בגב הספר ועד לתודות! הספר זורם, קליל, מצחיק, מרגש ואפילו היה בו קצת מתח וטוויסטים שלא ציפיתי להם (עד שלרגע חשדתי שהוא לא ייגמר בהפי אנד אבל יש גבול :) ) לפני שהתחלתי לקרוא ציפיתי לספר בסגנון "אשמת הכוכבים" (והדמיון היחיד הוא ששני הספרים עוסקים במחלות) אבל הספר הזה יותר קליל ופחות דרמטי. ויש גם סרט שמבוסס עליו אז זה בונוס”

“והנה מגיע לו עוד ספר נוער טיפוסי של סופרת נוער עטורת שבחים שכבר כתבה רב מכר לפניו, למה לי לכתוב לו ביקורת? לא עברתי הלאה מביקורות על הספרים האלו? הרי בסופו של דבר אפשר לסכם אותם אותו דבר - רדודים למדי, לא הכי אמינים, חמודים וקלילים, אז לא עדיף לכתוב ביקורת על משהו מעניין יותר? יש שלוש סיבות עיקריות למה בחרתי לכתוב לו ביקורת: הסיבה הראשונה היא שמדובר בספר הראשון באורך מלא שקראתי וסיימתי באנגלית.”

“אז נכון, בולשיט שכתוב על כריכות הוא בולשיט, אבל לפעמים הוא תמרור אזהרה מאיר עיניים. אבל אני הייתי עייפה, אדוני השוטר, והבן שאין לי במיון או משהו, ויש לי מבחן ביום שני ואני לא מוכנה אליו בשיט, ולא חשבתי, אז פשוט נסעתי בפול גז והתנגשתי ישר בתמרור המחורבן, ואני מצטערת, אוקיי? ~יהיו פה ספוילרים. אתם ממילא לא רוצים לקרוא את הספר הזה. אף אחד לא ירצה לקרוא את הספר הזה. אני יודעת שכתוב שהוא רב מכר וזה בל”

“טוב אז קודם כל, קצת קשה לי להיזכר במה שקרה בספר הזה, וזה למרות שקראתי אותו ממש השבוע. והאמת שזה קצת אומר הכל.. וואי אני צריכה להפסיק לכתוב פה רק ביקורות שליליות על ספרים, אבל איכשהו לאחרונה יצא לי לקרוא בעיקר ספרים שהתאכזבתי מהם אז... זה מה שיהיה. כלומר, זה ממש לא ספר רע, בואו נתחיל מזה. בספר מסופר על מישהי, שאני כבר בקושי זוכרת איך קוראים לה, שלא ממש מאמינה באהבה אחרי שהיא נחשפה לבגידה של אב”

“למרות שזה ספר נוער ואני כבר מזמן לא נער, נהניתי מכל רגע ומכל מילה- מהתקציר בגב הספר ועד לתודות! הספר זורם, קליל, מצחיק, מרגש ואפילו היה בו קצת מתח וטוויסטים שלא ציפיתי להם (עד שלרגע חשדתי שהוא לא ייגמר בהפי אנד אבל יש גבול :) ) לפני שהתחלתי לקרוא ציפיתי לספר בסגנון "אשמת הכוכבים" (והדמיון היחיד הוא ששני הספרים עוסקים במחלות) אבל הספר הזה יותר קליל ופחות דרמטי. ויש גם סרט שמבוסס עליו אז זה בונוס”