ביקורת ספרותית על המבחן - המבחן #01 מאת ז'ואל שרבונו
ספר מעולה

---

***המבחן 1***

אמ;לק: כן או לא? כן!

תקציר מגב הספר:
חבר הקהילות המאוחדות ﬠוקב מדי שנה אחר הישגיהם של בוגרי בתי הספר מכל שמונה־ﬠשרה המושכות. התלמידים המצטיינים מובאים לﬠיר טוֹסוּ כדי להשתתף במבחן. מי שﬠובר אותו מקבל הזדמנות ללמוד באוניברסיטה ולהפוך לאחד ממנהיגי הﬠתיד של הקהילות המאוחדות.

שאלה מס´ 1: מה הופך אדם למוﬠמד למבחן?
סיה וייל ממושבת חמשת האגמים היא דוגמה למוﬠמדת אידיאלית: צﬠירה, נחושה, בﬠלת כישורים מכניים יוצאים מגדר הרגיל והתמצאות מרשימה בﬠולם הטבﬠ.
( =^.^= אתם בטח חושבים עכשיו, הו לא: היא מצטיינת, היא נחושה, היא מכונאית מחוננת ובוטניקאית מרשימה, מי רוצה לקרוא על דמות מושלמת שכזו? דמויות מושלמות זה בלעכס! ובכן, קודם כל אתם טועים: דמויות *לא אמינות* זה בלעכס. דמויות בעלות אופי ותכונות מוגדרים שמתנהגות בהתאם לתכונותיהן, דמויות שהיו יכולות להסתנן ולחיות בינינו ולא היינו שמים לב שהן לא שייכות למישור הקיום שבו דברים קיימים, עושות את העבודה. ואנשים מושלמים *קיימים*.
לכן זה בסדר לכתוב על דמויות יפות במידה שתגרום לבר רפאלי לקנא (אחרי הכל, היא אחרי שתי לידות עכשיו, *בטוח* יש לה איפשהו לפחות סימן מתיחה מיקרוסקופי), וזה בסדר גם לכתוב על דמויות כמו סיה, שגם קפצו כיתה, גם הכי חכמות בכיתה שאליה הן קפצו, וגם מקום ראשון (טוב, לפעמים שני או שלישי) בכל מבחן שהן יעשו. יש לי בת-דודה כזאת. אם אתם לא אוהבים לקרוא על אנשים כאלה, זה רק כי הם מזכירים לכם שאתם לא מושלמים ^^
=^.^= )

שאלה מס´ 2: כיצד מחליטה ממשלת הקהילות המאוחדות מי ﬠובר את המבחן ומי נכשל בו?
( =^.^= המבחן מתוכנן כך שגם לוחמים וגם שוחרי השלום יכולים להצטיין בו. מוﬠמדים שאינם יכולים (או אינם רוצים) לבצﬠ את שנדרש מהם במהלך המבחן נפסלים בשל מﬠשיהם שלהם, בגלל המבחן ﬠצמו, ובמקרים מסוימים בידי מוﬠמדים יריבים.=^.^= )

שאלה מס´ 3: האם מוﬠמדים יכולים לסרב להשתתף במבחן?
לא. ﬠל המוﬠמדים שנבחרו מוטלת חובת השתתפות וﬠליהם להמשיך במבחן ﬠד סיומו או ﬠד שייפסלו.
( =^.^= סירוב להשתתף במבחן נחשב לבגידה!=^.^= )

שאלה מס´ 4: האם המבחן בטוח?
ממשלת הקהילות המאוחדות אינה דנה בפרטים הנוגﬠים למהות המבחן או בסוגי המשימות שהמוﬠמדים נדרשים לבצﬠ.
( =^.^= כן, זה מה שבדרך כלל אוניברסיטאות עונות כששואלים אותן אם כולנו עומדים למות.=^.^= )

שאלה מס´ 5: האם קרה שמישהו איבד את חייו במהלך המבחן?
להתקדמות יש מחיר. ממשלת הקהילות המאוחדות אינה מכחישה או מאשרת נתוני תמותה שקשורים למבחן.
( =^.^= בקיצור, כמו בחיים האמיתיים.=^.^= )

המבחן הוא ספר ראשון בטרילוגיה. שני הספרים הראשונים יצאו לאור בארצות הברית והפכו לרבי־מכר.
( =^.^= שניהם גם יצאו בארץ, ובקרוב אמור לצאת הספר השלישי! וכתבתי את הביקורת על הספר הזה והספר השני לפני שידעתי את זה, אז בסוף הביקורת על הספר השני הוספתי משפט ובו אני מבקשת בחביבות מההוצאה לאור למהר ולתרגם את הספר השלישי (כמחווה של רצון טוב הוספתי טיפ לשיפור תקצירים, חינם), והנה זה קרה עוד לפני שפרסמתי את הביקורת, מה שמוכיח שההוצאות לאור מרגלות אחרי כולנו >.<
=^.^= )

ומה אני חשבתי:
מה קורה בספר? עולם דיסטופי פוסט-אפוקליפטי: מלחמות ומגוון נשקים לא-קונבנציונאליים הרסו את כולו, כל המים מזוהמים, החיות הפכו מוטנטיות ואם אנשים מצליחים לגדל תפוח אדמה אכיל באדמה ההרוסה זו נחשבת סיבה למסיבה. יש את המושבות העניות שכל אחת מהן מתמחה בתחום אחר, נקרא להן לצורך העניין מחוזות. יש את עיר הבירה טוסו, נקרא לה לצורך העניין קפיטול. בכל שנה נבחרים ילדים מהמושבות להיבחן במבחן, נקרא לו משחקי הרעב. רק שאף אחד לא צופה בו בטלויזיה. למעשה אף אחד לא יודע עליו כלום. למעשה אף אחד לא יודע עליו כלום עד כדי כך, שאפילו מי שעשה אותו ועבר אותו עובר מחיקת זכרון ולא זוכר ממנו כלום. כן יודעים שמי שעובר את המבחן זוכה במקום באוניברסיטה, כבוד ויוקרה. מי שלא עובר – אף אחד לא ראה את האנשים האלה שוב. -מוזיקה דרמטית-
אז יש את סיה, נקרא לה לצורך העניין קטניס, רק שהיא לא דומה לקטניס אז אני לא באמת יודעת למה קראתי לה ככה: המשפחה שלה מתפקדת, אוהבת ומאושרת, במקום גייל יש לה ידידה אפלטונית וחייה אמנם פשוטים (זה לא כיף לישון על שמיכות בסלון כי הברירה היא לישון באותו חדר עם 4 אחים נוחרים) אבל מלאי עניין, תקווה ואידאלים. היא כמו החננות התמימות שכולנו היינו פעם – הדבר שהכי חשוב לה בחיים הוא להצטיין בלימודים כדי להיבחר למבחן, להגיע לאוניברסיטה ולהפוך לאחת מאלה שישקמו את העולם. לפעמים קצת מתחשק לך לנגוח בה מרוב שהיא מוסרית, ולמרבה הצער אין לה בכלל חוש הומור (כנראה שחוש הומור פשוט לא הולך עם מוסריות-יתר: כאילו, כשקורה משהו נורא, או שאתה מגנה אותו בחומרה בפוסט פייסבוק משתפך, או שאתה מספר עליו בדיחות שחורות, אי אפשר גם וגם), אבל בסך-הכל חיבבתי אותה והזדהיתי איתה: כי מי מאיתנו לא זוכר את עצמו לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה, מוכן לנצנץ מרוב מאיות ולהקסים את כל הבנות בחוג למגדר, רגע לפני שגילינו שהמקום שנראה כה ירוק, חמים ושטוף שמש ביום הפתוח הוא חתיכת פאטה מורגנה, ובמציאות יש שם מדבר שורץ זומבים?
ויש את תומאס, נקרא לו פיטה, שהוא כמו פיטה רק כל-כך יפה ומקסים וטהור לב וחכם ורומנטי ושרמנטי שאפילו פיטה עצמו היה דופק לו תבנית אפיה בפרצוף. למרבה המזל לפחות אין משולש אהבה.
שניהם (ועוד שניים שאין לי ממש מה להגיד עליהם כי לא היה אותם במשחקי הרעב) נבחרים מהמושבה שלהם להשתתף במבחן.
let the games begin!
שתבינו, אני לא יורדת על הספר בגלל הדמיון שלו למשחקי הרעב. אין שום רע בשימוש באלמנטים מוצלחים מספר אחד באופן מוצלח בספר אחר: הבעיה היא בחיקויים שעושים את זה באופן בלתי-מוצלח. אחרי הכל, אם היינו שוטרי-מקוריות, לא היינו מרשים לרולינג לכתוב על בית-ספר לקוסמים ואדון האופל, הנושאים השחוקים מכל, ומה היה קורה אז? היינו נשארים אנאלפביתים ומשחקים 5 אבנים בבוץ עד היום.
למעשה אני לא יורדת על הספר בכלל: הוא כמו כל הסיוטים הגרועים ביותר שהיו לכם לילה לפני מבחן שהפכו למציאות, וזה נפלא! הוא מלא באקשן, ומכורים לאקשן שכמותי יהנו ממנו ויסיימו אותו בחתיכה אחת. הפרקים נגמרים במקומות שבהם פרקים לא באמת אמורים להסתיים – כלומר לא בסוף של סצינה אלא במישהו שיורה בך – אז אתה לא באמת יכול להגיד "טוב, פרק אחרון להיום" כי אתה כזה רגע אעאע אומייגאד רגע אני מת?!
לא היו הפתעות שממש הפילו אותי מהרגליים, אבל בהחלט למדתי שבספר הזה, כעצתו של אבא של סיה, אסור לסמוך על אף אחד, ולעולם אין לזלזל ברשעותם של אנשים שכותבים מבחנים.
חובבי משחקי הרעב לא יתאכזבו מעוד חיקוי זול. חובבי אקשן יהנו. וכמובן, סתם חננות ואנשים ששקועים עד צוואר בעומס לימודים רצחני תמיד יוכלו להזדהות עם אימת-מבחנים ועם התחושה שהסיבה היחידה שהמורים שלנו לא משליכים אותנו לזירות ומכריחים אותנו להילחם זה בזה – ובשאלות לא הוגנות – לחיים ולמוות, היא שאצלנו זה לא חוקי. עדיין.

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על המבחן - המבחן #01