ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בדצמבר, 2019
ע"י חתול השיממון
ע"י חתול השיממון
***טרילוגיית אנגלספורס***
אמ;לק: כן או לא? כן ממש, אחד מההכי כן-ים שהיו לי אי פעם, למקרה שהמילים "טרילוגיה מהממת" לא היו מספיק ברורות
#מושלם (מאוד)
תקציר מגב הספר (הראשון, כי בשאר יש ספוילרים):
לילה אחד, כשירח אדום כדם ממלא את השמים של עיר נידחת בשבדיה, שש נערות מוצאות את עצמן ביריד שעשועים נטוש, שכוח מסתורי הביא אותן אליו. הן שונות זו מזו, בהחלט אינן חברות, אבל אל מול נבואה עתיקה שנחשפת בפניהן, עליהן לשמור אחת על השנייה כדי לשלוט בכוחות המדהימים שהתעורר בתוכן.
עולם מקביל ( =^.^= לא נכון, זה העולם שלנו, רק עם פנטזיה. כמו פנטזיה אורבנית כזה? רק שאני לא בטוחה שזה בדיוק הז'אנר =^.^= ) ומדהים נפרש בפנינו בהדרגה, ובו מתנגשים חלומות נעורים, הורים מנותקים, בריונות, נקמה ואהבה בכוחות מסוכנים ובקסם עתיק.
המעגל הוא סיפור על דינמיקה קבוצתית, חיפוש זהות ומציאת מקומך בחברה, שלוכד את הקורא מן הרגע הראשון עם תמונת התוהו ובוהו האפלה שהוא מצייר. כמו כל הספרים הגדולים באמת, הוא מתאר איך אנשים מתמודדים עם המשימה הקשה של להיות בני אדם ביחד עם בני אדם אחרים.
( =^.^= כן. תקציר כמעט מושלם לגמרי לספר הרבה יותר ממושלם לגמרי =^.^= )
ומה אני חשבתי:
אם "באפי ציידת הערפדים" ו"סקינס" היו עושים ילד, היתה נולדת להם הטרילוגיה המדהימה, האדירה, המושלמת, ה-די-קאט-את-מביכה-אותנו הזאת (שמעתה אקרא לה "ספר" כי ככה אני רגילה בסקירות, אבל הסקירה מתייחסת לספרים וסדרות כאחד).
אהבתי בה פשוט הכל:
את העובדה שמדובר בסיפור "חבורה כנגד כוחות האופל" - אתם יודעים, כמו גיבורי האולימפוס: חבורת נערות הכי לא קשורות זו לזו, שנאלצות ללמוד איך לעבוד יחד כדי למנוע את האפוקליפסה - זו אחת התבניות הסיפוריות האהובות עליי ביותר;
את המתח הבלתי-פוסק והטוויסטים הלא צפויים בעליל, את הידיעה שאף דמות, אבל באמת *אף דמות*, לא מוגנת מחמת זעמן של הסופרות;
את הדמויות באופן כללי - את איך שכולן שונות כל-כך זו מזו, ובכל זאת עם כל אחת מהן הזדהיתי עמוקות, וגם כשדמות טעתה או עשתה מעשה מטופש לכאורה, הרגשתי כאילו אני במצבה הייתי נוהגת בדיוק כמוה (טוב, חוץ מדבר אחד....ספוילרים למטה);
את סגנון הכתיבה המשלב פרטים קטנטנים בסיפור - למשל, דמות שמציינת שנמאס לה לנהל פגישות ארוכות במקום שאין בו שירותים (תודה לך ספר שסופסוף מודע לכך שגם לדמויות בדיוניות יש שלפוחית שתן) - שהופכים את הסיפור מסתם אמין לממש אמיתי;
את העובדה שהחיבור בין שתי הסופרות היה מושלם - פשוט בלתי-אפשרי לזהות את קו התפר המבדיל בין כתיבתה של האחת לאחרת;
ואת כל הרגשות שהספר הזה עורר בי - כן, אני מהמזוכיסטיות האלה שאוהבות כשספר גורם להן לחרחר מצחוק רגע אחד ולא להיות מסוגלת לנשום מרוב שברון לב ברגע הבא. מדהים עד כמה שתי סופרות שלא מכירות אותי ידעו ללחוץ לי על כל הכפתורים.
הייתי אוהבת את הספר גם אם זה כל מה שהוא היה - ספר פנטזיה רב אקשן ומעללים עם דמויות נהדרות, שמעורר בך קשת של רגשות שחלק מהם אפילו לא ידעתי שקיימים (כמו למשל עצבופטימי ומפחידצחיק). הוא לא היה חייב גם לשלוח יד בנושאים היותר...בעייתיים בחייהם של בני נוער - יחסים מורכבים עם הורים, בריונות ומעמד חברתי, סמים ואלכוהול, דכאון והפרעות אכילה. הרבה "ספרי התבגרות" מנסים לעשות את זה, אבל התוצאה לרוב מזכירה את ההורים הוונאבי-מגניבים האלה שמנסים לשחק אותה סחבקים ו"לגמרי בראש של הצעירים" והילדים שלהם כזה "גאד אמא תפסיקי לעשות לי בושות" - כלומר, די מביכה.
הספר הזה, לעומת זאת, מכוון ויורה ישר במטרה: הוא פגע בול בלב של קאט בת ה-15, וכאילו החזיר בזמן את קאט של שנים אחר-כך היישר למסדרונות התיכון - ומצד שני לא הרגיש שטחי או ילדותי ו"השטויות האלה באמת הדאיגו אותי בגיל 15?!" כמו שקורה עם ספרים רבים אחרים שמכוונים ומפספסים.
באמת שלא היה בספר דבר אחד ויחיד שהייתי משנה.
כל הספרים בטרילוגיה ממש עבים (אם כי אפילו לא קצת חופרים!) אבל קראתי אותם כמו נרקומנית: לא יכולתי להפסיק גם כשהיתה לי בחילה מרוב מילים, גם כשהתחלתי לפזול מרוב עייפות, גם כשהשעה היתה 4 בבוקר. וכל זה למרות שמדובר בקריאה שניה!
בקיצור, אני מקווה שהבהרתי את עצמי - לקרוא עכשיו ומיד!
[הסקירה פורסמה במקור בדף הסקירות שלי בפייסבוק, "שיממון מוסיף המון". אהבתם את הסקירה הזו? עוד סקירות נמצאות במרחק לייק אחד בלבד: https://www.facebook.com/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9F-519152325135314]
[*ספוילרים על דמות אחת שאכזבה אותי - אבל אם עדיין לא קראתם את הספרים, בבקשה אל תספיילרו לעצמכם:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
בחיים לא הייתי יוצאת עם הבויפרינד של החברה הכי טובה המתה שלי. זה פשוט מרגיש לי מעוות ובוגדני ברמות. ואם את חברה שלי ואת קוראת את זה, תדעי לך שאם תתחילי לצאת עם הבויפרינד שלי אחרי שאני אמות, רוח הרפאים שלי הולכת לרדוף אותך, להדביק לך מסטיקים בשיער ולהשמיע קולות של פלוצים בכל פעם שתעשו סקס].
11 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על טרילוגיית אנגלספורס - המעגל- האש- המפתח - אנגלספורס #1-2-3
» ביקורות נוספות על טרילוגיית אנגלספורס - המעגל- האש- המפתח - אנגלספורס #1-2-3
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חתול השיממון
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תגובה בדיליי מטורף כי לא הייתי בסימניה חודש P:
אדיררר שיש עוד אנשים שאוהבים את הסדרה הזאת כמוני! זה מרגיש כאילו אף אחד לא מכיר אותה :/ לא יודעת למה חשבתי שמאטס הוא בת...כנראה כי חוץ מריק ריירדן, רנסום ריגס וסבסטיאן דה-קסטל רוב סופרות הפנטזיה הן בנות. אימה זה לאאאב! כאילו אלימות אני שונאת אבל מפחידות אני אוהבת ^^ קראת "זדון"? זה כן מפחיד ביותר אבל לא אלים בכלל |
|
|
מישהי:)
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לגמרי לגמרי לגמרי
אני מתה על הסדרה הזו, זו פשוט סדרה מדהימה וגאונית,והיה לי ממש עצוב שמקס הורדם בספר הראשון כי נהייתי אובססיבית לדמות שלו, אני ממש מתה עליו למרות שהוא -סוג של- פסיכופת. :(
בכללי, אני ממש אוהבת את הטעם שלך בספרים ומסכימה איתו לגמרי (חוץ מספרי אימה, שאין לי מושג איך את מצליחה לקרוא ולאהוב, זה פשוט סופר סופר מפחיד... אבל מצד שני אני הרבה יותר צעירה ממך, אז אין לי מושג) רק הערה כי לא התאפקתי- אמרת ששתי הסופרות מוכשרות אבל מאטס הוא בן :) כן, אני מעצבנת. |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
