ביקורת ספרותית על האש והעצים (1962) - כל כתביו של שמואל יוסף עגנון #8 מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 במאי, 2018
ע"י עמיחי


מ"האש והעצים", כרך הסיפורים השמיני והאחרון שיצא בימי מחברו, היה עגנון הכי פחות מרוצה.
לאחר לחץ עצום וממושך מצד שוקן הבן (גרשום / גוסטב) הסכים עגנון בדוחק ובאי-רצון להוציא מקבץ סיפורים, שחלקם היו לקוחים מתוך תוכניות יצירתיות גדולות יותר. משום כך הוסיף בסוף הספר "התנצלות" (!) ובה הסביר את מעשה הספר.

על כל פנים, ראוי לומר כמה דברים על תוכנו.
הספר יצא לאור כשעגנון היה בן 75 (עול ימים בימינו... :-) ), ואולי בגלל זה מרובה בו העיסוק במוות, קבורה, הכנות למוות וכד'. אולי מכאן גם נובע שמו - האש והעצים - מילים המופיעות בסיפור עקדת יצחק.

הסיפור הלפני אחרון בספר הוא "הסימן". המספר מזכיר בו שוב ושוב את חורבן עירו ומות תושביה היהודים בשואה. נדמה לי שזהו הסיפור הראשון של עגנון שבו מוזכרת השואה באופן מפורש וישיר כל כך.

הסיפור היפה בספר, לטעמי, הוא האחרון - "עד עולם".
מסופר בו על היסטוריון בשם עדיאל עמזה שמחפש מו"ל שיוציא לאור את סיכום מפעל חייו - חקירת דברי ימיה של העיר גומלידתא. העיר גומלידתא העתיקה חרבה לפני כאלף שנים על ידי גדודי גותים. עגנון מרבה פרטי פרטים על העיר והעם שחי בקרבה, אורחותיו, אמונותיו, אליליו וכו'. כל אותם פרטי פרטים מתחילים תמיד באות ג' או באות ע'.
בטריק המשעשע הזה עגנון כבר השתמש בסיפור דומה - "עידו ועינם" (בכרך סיפוריו הקודם - "עד הנה").
קראתי בערך הויקיפדי על הסיפור "עד עולם" כמה ניסיונות לפצח את הסמליות של הסיפור כולו, ושל האותיות ע' ו-ג' בייחוד.
על אף שכמה מן הפרשנויות מעניינות למדי, אף אחת לא משכנעת עד תום.
לעניות דעתי, חבל על המאמץ. ייתכן כי היחס אל יצירת עגנון במשך כמה דורות היה קצת יותר מדי רציני... יש לתת קרדיט לעגנון גם על יצירתיות וירטואוזית והשתעשעות לשמן.
בפשטות, נורא נהניתי מהסיפור.

(אגב, קראתי את הספר במשך זמן רב, טיפין טיפין, וסיימתי אותו בשבת. לכן הסמיכות לביקורת הקודמת... :-) )
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית (לפני 9 חודשים)
"טיפין, טיפין" רק כך אפשר ורצוי לקרוא את עגנון. צודק .
עמיחי (לפני 11 חודשים)
חני, תודה על דברייך.
כן, עגנון הוא אהבה גדולה.
חני (לפני 11 חודשים)
עמיחי עגנון הוא מיוחד בכל כך הרבה מובנים. טוב שנהנית. כך צריך.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ