ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 14 במאי, 2018
ע"י אור שהם
ע"י אור שהם
הקומוניזם מושלם, רעיונית. שוויון בין האדם, ביטול המעמדות וצדק מוסרי. לאיש לא חסר דבר, כל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו. ביטחון ואחווה אמיתית. הרעיון היה מושלם, לו נבראנו בצלם. אבל אנחנו חיות, חמדניות, דורסניות ומרוכזות בעצמי.
עקרונות השיטה אינם הולמים את טיב האדם. ואופן יישומה ודאי אינו הולם את הדעת (איום ונורא).
ערב אחד, כינס מייג'ור החזיר (קרל מרקס) את חיות החווה. הגיע העת למרוד, להשתחרר מהעבדות ולצאת לחופשי. הוא הנחיל להם את תורתו (חברה מתוקנת) ומספר ימים לאחר מכן נפטר. זמן מה חלף, ופרץ המרד – חיות החווה תקפו את אדונם (מר ג'ונס – הממשלה/הצאר) והבריחו אותו ממעונו. הציפורים צייצו, הפרות געו והסוסים צהלו על ניצחונם. עידן חדש הגיע, עידן החיות.
אולם הכלל "כל החיות שוות" הפך במהרה ל"כל החיות השוות, פרט למספר". החלום החל אט אט לדעוך, כשחוות החיות החלה לתפוס גוון אנושי.
המשל של אורוול מכוון לקומוניזם הבולשביקי, אולם הולם כל חברה ששמה את הקומוניזם כדגלה.
מלבד הסאטירה, הסיפור מלא בהומור. תפקידה של כל חיה בחברה החדשה, והשתלשלות האירועים הבלתי נמנעת, מעלה על הפנים חיוך ציני רחב. הדיוק בו מקביל אורוול את העלילה למהפכת אוקטובר, ופורש אותה טיפין טיפין, מעורר הערכה.
הספר כתוב בשפה עשירה ומענגת (קרדיט למתרגם – אברהם יבין).
הגורל של בוקסר (העובד החרוץ והנאמן), היה צפוי, אך עודנו כואב.
בהתחשב בתפקידו של מוזס העורב (שליח הדת), ציפיתי שיופנה כלפיו יחס עוין יותר.
מהיכרות עם ההיסטוריה הסובייטית, ידעתי שסנובול (טרוצקי), לא עתיד לשוב. עם זאת, מבחינה עלילתית, הייתה לי תקווה לכך.
ההקדמה של אורוול לספר (מופיעה בסוף המהדורה), העשירה אותי. מסתבר שהיחס הבריטי כלפי ברית המועצות (אחת מבעלות הברית) אינו היה רק יחס אוהד, אלא גם יחס כוזב. צנזורה רשמית וציבורית חלה על ברה"מ, כאשר העיתונאות והמו"לים סירבו לפרסם כל פרט מידע שעלול להכתים את מדיניותה (דיכוי מחאות, רעב המוני והטיהורים הגדולים).
צנזורה בוטה זו, היא אחת הסיבות שהובילו את אורוול לכתיבת הספר.
הייתי שמח לשמוע המלצות נוספות לספרים של אורוול (פרט ל1984).
עתה הגיעה העת לכתוב את "חוות החיות" מנקודת מבט (ביקורת) קפיטליסטית.
משל סאטירי מבריק,
מומלץ.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אורוול הכיר את הקומוניסטים היטב במלחמת האזרחים של ספרד, הוא שהיה שייך לאנרכיסטים נרדף על ידם.
|
|
אור שהם
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
עניין של טעם וסגנון אני מניח,
1984 הוא אחד הספרים האהובים עלי (ודאי מבחינת המסר), הכתיבה בו זרמה עבורי |
|
אור שהם
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
האירוניה בתפקידי החיות היא בגדר הומור מבחינתי,
תודה על ההמלצות, והתיקון :) |
|
גלית
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
געו.
לא הייתי אומרת הומור. סה"כ זה לא ממש מצחיק ,ציניות,סרקזם אפילו אירוניה : בהחלט כן. משל מדויק,בקורת חברתית חריפה בלי להיות מטיפני וצדקני. קראתי לראשונה בגיל 14 ואם כי יש מצב שלא קלטתי את כל המטפורות (לא חושבת שידעתי מי זה טרוצקי אז) בהחלט הבנתי את הנמשל. את 1984 לא אהבתי ,המסר קשה אבל הבעיה היא עם הכתיבה ,לטעמי היא הייתה עצית,נוקשה. אני ממליצה על - מדוע אני כותב https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=11218 |
|
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מצטרף לדברי מחשבות - יופי של סקירה. ספר דגול.
קרא את "מתחת לאף שלך", מבחר מעולה מכתבי אורוול. |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מצוינת לספר נהדר. גם מ-1984 לא יצאת מגדרי.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת