ביקורת ספרותית על יהודים וקפה - מסורת וחדשנות בגרמניה בעת החדשה המוקדמת מאת רוברט ליברלס
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 במאי, 2018
ע"י עמיחי


לפעמים מה שמשכנע אותך לקנות ספר הוא השם שלו. אני מודה שבפני השם "יהודים וקפה" התקשיתי לעמוד.

פרופ' ליברלס הוא היסטוריון של חיי היום-יום. לחקור את חיי היום-יום הוא רעיון מסקרן שכבר הניב הרבה מחקרים היסטוריים משעשעים, אבל הפעם שם הספר הבטיח יותר משקיים.

ליברלס לא הצליח לבנות איזשהו מהלך מלכד סביב כניסת הקפה והתפשטותו בקרב יהודי אירופה בכלל וגרמניה בפרט. כנראה שגם העובדות לא הספיקו כדי לייצר מהלך כזה.
לכן יש בספר כמה כיווני מחקר שאינם תלויים זה בזה ואינם מתלכדים זה עם זה על כל מיני היבטים של קשר שבין חיי היהודים בארצותיהם ובין המשקה הממכר הזה.
כן, יצא פושר.

ובכל זאת, ליברלס מצליח מדי פעם להפתיע עם מקור מעניין במיוחד. יש בספר מידה גדולה של הסתמכות על מקורות מפוסקי הלכה יהודים שאגב עיסוקם בנושא אחר, הם מזכירים לפי תומם את הקפה, ומזה מסיק ליברלס על מידת ההתפשטות של הקפה באותה תפוצה, מידת ההתרגלות אליו וכדומה.

את הדוגמה המרתקת הבאה אני מעתיק מעמ' 122-121:
לקראת סוף המאה ה-18 נעשתה צריכת הקפה חלק קבוע מחיי היומיום, הן בבית הן במרחב הציבורי. אחד המקורות המרשימים ביותר שמצאתי מספר על תקרית המזכירה את גב' רובינסון מהסרט "הבוגר" משנת 1967.
בשנת 1770 דן הרב יחזקאל לנדא מפראג במקרה של סטודנט צעיר שהשתכר למחייתו כמורה פרטי. במהלך שלוש שנים קיים הצעיר יחסי אישות עם אימה של תלמידתו. אבל כאשר נשא לבסוף את התלמידה לאישה, חש אשמה בקשר ליחסים עם האם שהייתה עתה חותנתו. העניין הופנה ללנדא על ידי רב מפולין... לנדא השיב לשאלותיו השונות של הרב ואמר כי החתן חייב לחשוף בפני חמיו את מערכת היחסים הזאת, שכן אסור לאבי הכלה לקיים יחסי אישות עם אשתו, אם הכלה, שחטאה בניאוף. לנדא גם דרש שההורים ייפרדו אך לא חשב שעליהם להתגרש, משום שהאב היה אדם קשיש שלא ירצה ממילא להתחתן. כדי להגן על כבוד המשפחה, די היה בכך שהחתן יגלה את המעשה לחמיו...
לנדא מפרט אילו מעשים נדרשים מן החתן במסגרת ה(חזרה ב)תשובה שעליו לעשות, מביא בחשבון את חולשתו הברורה של החתן, שהיא גופנית ופסיכולוגית גם יחד, ואת העובדה ש(מאז שהתחתן)הוא עוסק בלימוד תורה, עובדה בעלת חשיבות רבה במסגרת חזרתו בתשובה. הוא קובע שעל הצעיר לצום כמה ימים בשבוע במשך שלוש שנים, בלוח זמנים קבוע לחודשי הקיץ ולחודשי החורף, ובשלוש השנים הבאות לצום על פי לוח זמנים קל מעט יותר. זאת ועוד - עליו להימנע מלשחק משחקים כמו קלפים וקוביות (אני מניח שמדובר בקוביות מזל / הימורים. עמיחי) ולא להסתכל בנשים אחרות. כמו כן אסור לו לשתות משקאות אלכוהוליים לרבות יין, אך מותר לו לשתות קפה ותה.
ליברלס מסיים: היתר זה שקיבל החתן מעיד כי הקפה הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום.

בקיצור, יש ארומה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
נכון, בתי הקפה היוו תמיד מקום מפגש להחלפת דעות עד השעות הקטנות של הלילה, בערות ובחדות - ללא אלכוהול ושיכרות.
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
סקירה יפה. ואצלי תמיד בתי קפה מתקשרים לאירועים היסטוריים מכוננים כמו מפגשים של האנציקלופדיסטים בפריז, מתכנני המהפכה הצרפתית,ניוטון וחברים המדענים ורצח ז'ורס. אף פעם לא חשבתי על תפקיד הקפה בתולדות עם ישראל.
עמיחי (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
רץ, תודה על דבריך. זו אכן דוגמה מצוינת. נדמה לי שהקפה נותן תפוקה היסטורית משנית.
אגב, גם היין הוא מכרה זהב היסטוריוגרפי.
רץ (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
כתלמיד היסטוריה אני זוכר שאחד מהמרצים, אמר לנו שאחד מהמחקרים החשובים שנעשה בהיסטוריה זה על תפוח האדמה והשפעתו על השינויים הדמוגרפים והתרבותיים באירופה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ