ביקורת ספרותית על סזאר בירוטו מאת אונורה דה בלזק

---

(La Comédie humaineLa) הקומדיה האנושית- הייתה סדרת ספרים מורליסטים (הכוללת מעל שבעים ספרים) שחיבר אונורה דה בלזק.
סזאר בירוטו התפרסם ב1837 במגזין le Figaro
בלזק הגה את הרעיון לכתוב גרסה עכשווית "לסוקרטס המודרני" כפי שאמר למאהבת שלו מאדאם הנסקה. ב"סזאר בירוטו" יש הפניה לספרים קודמים ב"קומדיה האנושית" – ז'אק בירוטו, אחיו הבכור של סזאר, שפנה לכמורה (גיבור הספר "הכומר מטור").
שלושת האחים גדלו בחווה קטנה בשינון- אזור כפרי בצרפת. סזאר בירוטו בגיל ארבע-עשר מוצא את משלח ידו בתמרוקים, תוך כמה שנים מתאהב בקונסטאנס, נערה שעובדת במכירת בגדים. הם מתחתנים ומביאים לעולם את סזארין. סזאר מתברג בבורגנות של תחילת המאה ה-19 וחי בבית-מפואר ומנהל פרפומריה/בית-תמרוק בכיכר ונדום בפריז. עיסוקו כיזם, שוכר לא מעיד על מוצאו הדל.
הספר נכתב ומתאר שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19- "עידן הרסטורציה" לאחר תבוסת נפוליאון וקונגרס וינה. סזאר ממונה לסגן רובע בפריז, מתמלא חשיבות עצמית מקשריו ללואי ה-18 וזוכר את הקרבות שנתל בהן חלק במהומות כנגד נפוליאון והליברליזם של התקופה.
דמות שלא מקבלת שם זה הקרם לשער, המתחרה ב"מקסר", המפתח סזאר ומשקיע בא את כול הונו. קרם להצמחת שיער העשוי מאגוזי-לוז.
הרומן מייגע, החלוקה לפרקים קצרים עם שמות לכול פרק לא מקלה בקריאה נוכח הדמויות הרבות בעלילה. ההיפוך במצבו של סיזאר מגיע במגע להשכרת חנות המטריות של קלוד-ז'וזף פילרו (בפרק החמישי- פילוסוף אמיתי וכימאי גדול). "קלוד-ז'וזף פילרו, לפנים סוחר בכלי מתכת, בעל החנות "פעמון הזהב", היה מאותם טיפוסים יפים בהיותם מה שהם: לבושו ואורח חייו, פיקחותו ורגשותיו, דיבורו וחשיבתו, אלה עלו כולם בקנה אחד" (ע"מ 114).
קלוד רוצה לפרוש מהמשכר והוא מקורב למרת בירוטו, סזאר סומך עליו (ולא יודע שהוא בקשר עם יצואנית שעתידה לחסל את כול הממון בעסקה). כדי לרצות את הקוראים היא מתה מות טראגי (לא הדמות היחידה בספר שתזכה לסוף שכזה).
אם סזאר בירוטו הוא לא הדמות הראשית, עוזרו הנאמן אמסלם-פליפ משחק תפקיד מכריע בלהפוך את ההסתבכות-העסקית המלבה את הספר לדבר שהוא עוד יכול להיפתר. במשל בעל אפוס תנכי נוסח יצחק ורבקה מתרקם בין סזארין ובין פליפ. הוא מאוהב בה, דמויות אחרות בעלילה מזהירות אותו שמעסיקו יפשות רגל, אבל זה לא עוצר אותו באהבה החזקה שלו לסזארין.
בפרק 13- "פשיטת הרגל" יצא המרצע מהשק, סזאר מתרוצץ סביב בנקאים שצוחקים לו בפרצוף. הוא נאלץ להסתמך על פליפ כדי להציל את משפחתו.
הספר מתיש, בספק אם קיים אדם שקרא את כול ספרי "הקומדיה האנושית". הספרים שמחכים לי- "הקמיע", "אז'ני גרנדה" ו"זוהר ושקיעה של יצואנית צמרת" שנמצאים אצלי בספריה. זהו ספרו הראשון שקראתי. אונורה דה בלזק נהג לכתוב חמש-עשרה שעות ביום, לא זכה למוזיאון כמו של פראנץ'-קאפקא בפראג. חסרים מוזיאונים לכותבים, שהייתי באמסטרדם שאלתי איפה המוזיאון של שפינוזה כמו מפגר.
לסבתי הייתה פרפומריה בשנות ה-90, הייתי באה לראות הרבה נשים קונות בשמים, קרמים ותכשיטים. היא הייתה ניצולת שואה, ההפך הגמור מהדמות הראשית בספר, ללא היגיון וילדותיות נתעוות.
הסיבה שהחלטתי לקרוא את הספר זה העיסוק בחובות, הנושא קשה וחסר מוצא, אני פוחד ממצבים כאלה, למי בימנו יש כסף?.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על סזאר בירוטו