ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בספטמבר, 2015
ע"י מיכאל
ע"י מיכאל
"סזאר בירוטו" מאת אונורה דה בלזק, בתרגומו מצויין של יהושע קנז, הוא אופציה לבריחה אל מקום אחר ולזמנים אחרים.
למרות זאת חשתי שאני מכיר את האנשים שעליהם כותב הסופר כי הספור מתאים לכל זמן וכמעט לכל מקום.
זהו סיפורה של הבורגנות בצרפת
אבל המתרחש כמו תמיד אצל אנשים המוכשר והערמומי מצליח והחלש סובל. ממש לא מפתיע!
סזאר בירוטו הוא מייצר תמרוקים (אנחנו בצרפת) ומצליח בכך רק שיש לו רעיון לייצור המוני של "שמן ראש" שמונע התקרחות שכנראה הייתה לזה פופולרית גם אז. הסוחר הצליח לטפס בקושי אל מעמדו כסגן ראש הרובע.
עליה במעמד מבחינתו ומבחינת הסובבים אותו.
הוא "דואג" להזכיר שהיה קצין בעברו במשמר הלאומי ואביר לגיון הכבוד. טרח לספר לכל מי שרצה לשמוע וגם למי שלא רצה .על הפציעה שלו בקרב נגד נפוליאון כמובן למען המדינה... (מוכר?)
כמו כל עשיר שחצי התאווה בידו הוא מתאווה לעוד עושר, למרות שמצבו כאמור טוב למדי עורך נשף ראוותני כדי להוציא את העיניים של מכריו, מוקיריו ואויביו משקיע בחברות קש ובעסקות נדל"ן מטופשות . פושט את הרגל ולוקח לו זמן להבין שמצבו האנושי והכלכלי ברע וכמו בספור טוב הקומדיה האנושית הופכת לטרגדיה אישית.
שימו לב שזהו הכלל לספור טוב ובלזק משתמש בכל ספריו במהפך במצבה של הדמות המרכזית כבסיס ליצירתו.
כל מי שיקרא את הספר הזה יוכל לזהות בדמויות מוכרות. יש שם גם הומור מעט אינפנטילי לטעמי יש לזכור שהסופר כתב את יצירותיו בכל זאת לפני שנים רבות והוא לא היה מושלם. להזכיר שכתב המון תוך זמן קצר - הפרנסה היתה לפי שורה, חשים בכך בכל ספריו.
ובכל זאת בנושאים האלו ישנה אצל סופרים בני זמננו התקדמות. הדמיות אצלו מעט צפויות מידי. הטוב טוב לגמרי והרע רע לגמרי. חסר האמצע. וכך גם ההומור.
בלזק כותב למבוגרים (את אבא גוריו חייבו ללמוד לבגרויות בתיכון וזו היתה שטות מוחלטת). אחרי שכתב את הסיפורים הראשונים שלו, בעילום שם, בלזק עצמו הוא שקע בחובות כבדים. הוא נכנס לעולם המפוקפק של המו"לות והדפוס וממש כמו הגיבור שלנו בירוטו - גם הוא פשט את הרגל.כך שיש בספר פרטים ביוגרפיים התואמים לבלזק.
בכל מקרה כותב היטב ומגלה שעולם כמנהגו נוהג (עיינו בעיתון סוף שבוע, בעיתון ערב חג). כמו שקוהלת החכם מכל אדם כתב "מה שהיה הוא שיהיה"
הספר מזמין את הקורא לטיול ברחוב סנט אונורה לחנות התמרוקים שליד כיכר ונדום, בפריז של 1837, ועושה זאת בכישרון רב-תאור המקומות אצלו נפלא. ומגלה כמובן שבחברה ישנו חוסר צדק. שיש עושר לא חוקי (מוכר?) ועוני מביש וכמו בחלק גדול מספריו של בלזק בכל זאת ישנו ניצחון של הטוב על הרע . בכך איני בטוח.
אני חייב לציין בכל פעם שאני מזכיר שגם הוא היה אנטישמי ועבורו היהודי הוא דמות סטריאוטיפית לגזלן.(עיין הדודן פונס).
כנראה גם בזאת אין חידוש
בהחלט שווה קריאה ולו רק בשל התאורים ה"תיירותים" (אדם ונוף עירוני) בפריז שלפני קרוב למאתיים שנים.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיכאל
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה לך:
"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי." (תהילים קיט) |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
קריא זה עניין של... עניין. הספר הזה ממש לא מעניין. כשכותבים סקירה הספר מונח מול העיניים
ומתייחסים אליו קלה כבחמורה. עניין של כבוד.
|
|
|
מיכאל
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תיקנתי את השם -קריא או לא קריא עינין של טעם.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ככה אתה מעוות שם שם ספר למאכל פושטי? בכל מקרה, ספר בלתי קריא.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
