ביקורת ספרותית על ארבעה אבות - ספריה לעם #731 מאת אמיר זיו
ספר מעולה

---

ספר מצויין פשוט. צורת הכתיבה כאן לטעמי היא שאחראית לזה.
הסיפור עצמו יפה אבל החוכמה פה היא איך שמספרים אותו.
יש פה שלושה סיפורים שמתחברים לסיפור אחד גדול ומורכב שעוסק בעיקר בטעויות של אנשים והמחיר שכולם משלמים על כך. הוא עוסק במסכות שכולם עוטים על עצמם ועל נפש של ילדה אחת ששילמה את המחיר הכבד מכל בשל כך.

צורת הכתיבה הזכירה לי בריכה שזורקים אליה אבן ומעגל רודף מעגל בתוך המים... כך הרגשתי שהסופר מכניס אותנו כל פעם לתוך מעגל פנימי יותר ומבאר לנו בעצם את מה שרק רמז עליו בפרק הקודם.
צורת הכתיבה הזאת מרתקת פשוט... כל פעם מחזיק אותנו סקרנים וצמאים למידע והוא אכן נותן אותו במנות קצובות אבל מספקות לכל אורך הספר. כך יצא שסיימתי את הספר תוך ימים בודדים כי פשוט הוא יודע איך להחזיק את הקורא.

יצא לי לקרוא כל מיני ביקורות על הספר וראיתי שחלק לא אהבו אותו וגם לא סיימו אותו. אני יכולה להבין למה אנשים חשבו לנטוש במהלך הסיפור הראשון אבל מי שעשה זאת הפסיד. נכון,הסיפור הראשון הוא חלופת מכתבים שקצת לא ברורה בהתחלה ואח"כ היא הופכת למעט מוזרה אבל לדעתי היא לא מייצגת את עיקר הסיפור שבעצם מגיע מהסיפור השני. כמובן שהכל מתחבר יחד ואין משהו שנשאר תלוש או לא קשור...

בקיצור - ספר מצויין. חכם. מרתק. כתיבה גאונית.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על ארבעה אבות - ספריה לעם #731