ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 בנובמבר, 2023
ע"י ראובן
ע"י ראובן
1961. 1993. 2004. שלושת החלקים העיקריים המרכיבים ספר יוצא דופן.
*תל אביב. אליהו בוכמילר שחצה את גיל ששים, מתגורר בגפו לאחר שבנו היחיד עקר לירושלים סבור שיומו קרב היות שאביו וסבו מתו בערך בגילו. הוא שולח מכתב תלונה למנהל מחלקת ההנדסה על שכנתו קלרה, צעירה יפת תואר. הגברת בונה גזוזטרה (כן, מרפסת) ההופכת למטרד לשכניה ובמיוחד לו כמי שמתגורר מתחתיה. הוא אינו משער שהמכתב התמים יפתח תכתובת ארוכה (בעברית יפה ודקדנית 'של פעם') שתהפוך לאישית ונוטפת ארס כשהנסיבות משתנות. באחד המכתבים מאחל המנהל, מר דומיני, 'נבלה, הלוואי ותמות כבר'. לבוכמילר יש משאלה יוצאת דופן לאחר פטירתו.
*גיורא הירושלמי, וטרינר במקצועו שמומחיותו אינה מוטלת בספק מוצא עצמו לכוד עם שרון רעייתו ומיכה במשולש רומנטי טראגי. מערכת יחסים סבוכה ומורכבת, בגידה ומוות. פגישה במסעדה ההופכת לעימות. שירים שכתבה שרון בשם בדוי לעיתון וגיורא יגלה לתדהמתו במקרה חושפים נפש מיוסרת.
*נירה בת ה-17 , בתה של שרון, כותבת בלוג חושפני המורכב פוסטים קצרים ומשתדלת שיכיל עובדות בלבד ולא יחשוף את רגשותיה.
והסיפורים שלכאורה אינם קשורים כלל מתלכדים, ועוד איך. דמות מפתח נוספת שתופיע היא בנו של אותו בוכמילר מיודענו.
זהו ספר על נטישה, כאב, ילדה קטנה הגדלה לתוך עולם של סימני שאלה לגבי זהותה ותגלה כנערה אמיתות קשות. גורל מתעתע עם מוות מסתורי בתאונה קטלנית בשעת לילה. בדידות וניכור, אלימות, חטטנות ומעל הכל- שקרים. מסכת שקרים קשה ואכזרית. הטבע האנושי לטוב ולרע- בעיקר לרע- במערומיו שהמחבר מיטיב לחשוף טיפין טיפין, הקצוות מתחברים והעלילות נשזרות זו בזו.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני שנה ו-10 חודשים)
מסכימה חלקית עם עמיחי
לפחות שזה ספר ביכורים לא מאד מרשים.
|
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-10 חודשים)
מבחינה ספרותית -
1. יש חזרה שוב ושוב ושוב על סצינת העצירה בגשם של גיבורת הספר, ללא שום צורך ממשי. 2. בניית הדמויות והקשר ביניהן מתחילה טוב, אך מידרדרת בהמשך הספר למחוזות ההזייה והגיחוך. אולי המחבר ניסה לכתוב כמו פול אוסטר? לא הלך לו. 3. גם מבחינה לשונית הכתיבה שגרתית מדי והסגנון כמו לקוח הישר מבית החרושת של סדנאות הכתיבה. מבחינה מוסרית - אני לא אוהב לקרוא סיפורים על בגידה. בטח לא כאלה שבעצם די בעד הבגידה. מדוע לא להתגרש? לפחות זה מגיע לנבגד המסכן, לא? ובכלל, הבוגדים מרגישים עם עצמם יותר מדי סבבה בספר הזה. אותי זה דוחה. מדי פעם אני קורא ספר ביכורים של סופר חדש בראשית דרכו. זה היה אחד מהם. חשבתי שזה ספר רע ולכן נמנעתי מלכתוב עליו סקירה כאן. (בשנים האחרונות קראתי וכתבתי כאן על ספרי הביכורים של איתן דרור-פריאר, לירן גולוד, אריאל הורוביץ ועוד. אבל כשהספר גרוע אני מעדיף לא לפרסם סקירה). |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנה ו-10 חודשים)
למה, עמיחי?
|
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-10 חודשים)
בעיניי זהו ספר איום - מבחינה ספרותית ומבחינה מוסרית.
|
|
|
ראובן
(לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה אנקה, חני וזשל"ב
|
|
|
אנקה
(לפני שנה ו-10 חודשים)
יופי של סקירה.
|
|
|
בר
(לפני שנה ו-10 חודשים)
ספר מעולה בעיני, אהבתי אותו מאוד.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני שנה ו-10 חודשים)
כתבת מצוין.
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-10 חודשים)
תודה ראובן, כתבת יפה והספר נשמע נחמד ביותר.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
