ביקורת ספרותית על עד הנה מאת ש"י עגנון
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במרץ, 2018
ע"י יוסי משה


לספריו של עגנון אולי לא תמיד מתחברים בקריאה ראשונה או בכל סיפור, אבל כשאתה כבר נכנס לעולמו של עגנון אתה פשוט מתמכר לעולם הקסום של סיפורים מיוחדים במינם. כל מילה היא בעלת כובד ומשמעות מיוחדת, שלא תמיד מובנת בקריאה בעלמא.
כך קרה לי עם עגנון. בעבר ניסיתי את קריאתי באחד מספריו אך נטשתי באמצע. אולם לאחרונה כשהתחלתי לקרוא שוב, פשוט התמכרתי. כך הוא עם ספרו הכל כך מיוחד "עד הנה" המורכב מכמה סיפורים: אחד ארוך הנקרא "עד הנה", והשאר חלקם ארוכים יותר וחלקם קצרים.
הסיפור "תהילה" למשל כבר כשקוראים את הפתיחה נכנסים לעולם קסום ומיוחד של רחובות ירושלים העתיקה על אנשיה ("זקנה אחת הייתה בירושלים. זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם...אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום"). ולעומת זאת יש את סיפור "המלבוש" הינו סיפור מצחיק, המזכיר מעשייה של רבי נחמן.
וישנו סיפור טראגי ("פרנהיים") על אדם השב מן המלחמה אחרי שנים רבות והוא מוצא את סביבתו מנוכרת.
וסיפור "עידו ועינם" שבעיניי הוא סיפור קסום ביותר המכניס אותך לאווירה מיוחדת של אנשי רוח ומקובלים.
לסיכום, ספר מומלץ מאוד שלא חייבים להתחיל לקרוא דווקא מהסיפור הראשון. והקריאה חייבת להיות בגמיעות קטנות ובנחת כדי להתרגל וליהנות מהסגנון הכל כך מיוחד וייחודי של הסופר הענק הזה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה. עגנון זה עגנון. חג שמח





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ