ביקורת ספרותית על עיניהם צופות באלוהים מאת זורה ניל הרסטון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 במרץ, 2018
ע"י MishaEla


עם פיסקת פתיחה שהיממה אותי ביופייה הנדיר כמו שלא חוויתי כמעט עם אף ספר אחר, מתחיל הרומן המופתי הזה את סיפורה של ג'ייני קרופורד, היפה והאמיצה והשחורה.

הימים הם ימי העשור השני או השלישי של המאה ה-20, המקום הוא דרום ארצות-הברית. ג'ייני חוזרת לעיירת השחורים איטונוויל לאחר תקופת היעדרות, ומגוללת באוזני חברתה הוותיקה פיבי את כל קורותיה המסועפים. כמעט מיד נוטלת לעצמה את המושכות הסופרת, אשר מוסרת את האירועים כביכול מפיה של ג'ייני, אך בסגנון הספרותי של מספר-כל-יודע, לרווחת הקוראת.

ג'ייני היא בת-תערובת שגודלה על-ידי סבתה השחורה, ובגיל 17 נדחפה לנישואי תועלת נטולי אהבה מצידה. אך הזמן נוקף, יחסו של הבעל משתנה, וג'ייני לא מסוגלת עוד; היא בורחת לחיים חדשים.

ג'ייני תעבור בהמשך מסע ארוך בן כעשרים שנה: מסע של תהפוכות הגורל, של חיפוש אהבה ואושר. היא תעבוד, היא תשתעמם, רוחה תדוכא, לבה יתאהב, היא תשמח ותפרח, תיפגע ותכאב, ונפשה תשרוד הכל.

כתיבתה של זורה ניל הרסטון מעוררת הערצה, ומאופיינת באיכויות של פואטיקה מופלאה ועומק פילוסופי מהפנט. הרסטון כותבת רומן עשיר ברבדים של משמעויות, היא עוסקת בנפש האדם כפרט, בפרט כחלק מקהילה, באדם כמשתייך למעמד חברתי, בשבריריותו של האדם מול כוחות הטבע.

כמו ללא מאמץ היא מציירת במכחולה הספרותי את מנעד המניעים הרגשיים של הדמויות שלה, ומצליחה להעביר אל הקוראת עולמות פנימיים מתוך דיאלוגים קולחים ובחירת מילים וירטואוזית כדי לתאר התרחשויות.

הרסטון מתארת את הווי הקהילה השחורה באופן ישיר ואותנטי, רגיש וחכם, מתובל בהומור או בהתבוננות אירונית. מעל הכל, היא מעצימה את האישה השחורה כעצמאית ונחושה ומסוגלת.

עיניהם צופות באלוהים הוא אבן-חן נוצצת. קריאתו קלה וזורמת, וקשה להניח לו. הוא מסב הנאה אינטלקטואלית ורגשית עצומה.

לספר מצורפת מסה קצרה מאת המחברת, שגם היא נקראת כפרוזה מענגת ועוסקת ברגשותיה כאישה שחורה, ובאחרית דבר מאלפת מאת יפעת ירדאי.

שפתו של הספר במקור איננה קלה, שכן הדמויות משוחחות בניב המיוחד של השחורים דאז, כלומר אנגלית משובשת למדי. מסיבה זו, ונוכח התוצר המעולה, תרגומה של רעות בן יעקב ראוי לכל שבח. רעות אף משתפת את הקוראת באתגרים המקצועיים שהספר הציב בפניה ב"דבר המתרגמת" המופיע בסוף הספר.

מישהו אמר פעם שאדם שקורא ספרים, חי אלף תקופות חיים לפני מותו. כשסיימתי לקרוא את עיניהם צופות באלוהים, הרגשתי שחייתי עם ג'ייני לפחות כמה עשרות.
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (לפני 8 חודשים)
כתבת יפה מאד!
Pulp_Fiction (לפני 8 חודשים)
מדהים. גם כתיבתך יפה וזורמת. עשית לי חשק לקרוא את בספר.
MishaEla (לפני 9 חודשים)
תודה רבה לכן, לכולכן!
ולכל הלייקים כמובן.
לי ושילה- ריגשתן במיוחד ;)
shila1973 (לפני 9 חודשים)
מקסימה שאת
מטה של מישאלות, למה רק אחת?
מירית (לפני 9 חודשים)
ביקורת נהדרת
יפעת (לפני 9 חודשים)
ביקורת מצויינת שבהחלט גרמה לי לרצות לקרוא את הספר.
לי יניני (לפני 9 חודשים)
מישאלה יקירה, סקירה נהדרת. עונג צרוף לפגוש כזו סקירה בבוקרו של יום. תודה לך
אנקה (לפני 9 חודשים)
נהנתי מהסקירה שלך, מישאלה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ