ביקורת ספרותית על The Penderwicks at Point Mouette - The Penderwicks #3 מאת Jeanne Birdsall
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 בינואר, 2018
ע"י האופה בתלתלים


נגמרו לי המילים.
אני לא יודעת מה לומר לעולם. אני מרגישה שכל מה שאגיד יהיה ממוצה כבר, שהכל נאמר או ייאמר ושאין לזה חשיבות.
נגמרה לי המוטיבציה, נגמרה לי הוודאות. אני לא יודעת איפה אני או מה אני.
אני יודעת שחלק ממה שאני חושבת שפה אכן פה, אני יודעת שחלקים ממני הם אני.
זה לא מרגיש מספיק.

נגמרו לי המילים.
למדתי לתמצת, ועכשיו אני בקצה המטוטלת בו אני לא רואה ערך באירוך.
זה בסדר, אני יודעת שאתאזן.
בינתיים אני תלויה שם ולא יודעת לאן.

רפואה, נחמה קטנה ואפשרית היא מבט על הספרייה שלי. הרי בכולם יש נקודת חשיבות, בכולם אין מילה מיותרת. בדקתי.
אז אם בארבע מאות כותרים יש ארבע מאות חידושים, אין מה לדאוג. אמצא את שלי.
אולי.
ייתכן.

אני מקווה שאיחלץ מזה מתישהו, בינתיים אני שם וכנראה אלחם בזה תמיד. יתרון אחד הוא הפריווילגיה לרחמים עצמיים, שהופכים את הכל לכל כך מענג.
במסגרת רחמים עצמיים נמצאת הזכות להפוך דברים שאינם עומדים כריטואל בעל משמעות משל עצמו לריטואל שמקבל את הכח שלו רק מכך שהוגדר כזה, וזה כיף.
ולכן ספרים כמו זה נותנים לי אחיזה; אם בגרסה כלשהי של עצמי קבעתי אותם כעיקרון, היום הם יכולים להמשיך אותו.
(ולא טעיתם; אני הולכת לכתוב ביקורות על הסדרה הזו עד שהעולם יתפוצץ - היא אות ומופת והדבר הנפלא והחכם ביותר שנוצר בעולם הזה, והשלישי - זה - הוא הטוב מכולם, והוא יודע משהו על העולם ועל רגש ועל חוסר צדק, וזה הופך אותו לבעל הישגים הראויים לנובל, בוודאי כי הוא גורם גם לי לדעת, וזה נעץ קטן שמקרקע אותי לרצפה - ובלעדיו - בלעדיו - הייתי עפה?)
כל מה שמוציא ממני רגש - או חיקוי חיוור לחיקוי חיוור לחיקוי חיוור של מה שפעם היה רגש - ומזכיר לי מה זה להיות קשורה באמת כלשהי ראוי להערכה.
למה אני בוכה?

[(חלק לא קשור שבא לי לנעוץ פה בשביל להנות בשלוש בלילה) מוסיקה מנחמת, בחיי. היא מסוגלת להקפיץ אותי מהמיטה סופסוף, לגרום לי לזוז, לרקוד בגשם ולחשוב שייצא ממני משהו יום אחד. meh.
אז אם תרצו ואם לא, הנה קצת.
https://www.youtube.com/watch?v=Ar1pIGlUzLc&ab_channel=131Dregon
(ברנדון הוא כזה נחמד איך הוא צועק דברים. דירוג צעקות 9/10)
https://www.youtube.com/watch?v=chErT0pIBns&list=PLtj-ZFukcHDlkwTp-Mpp8Kt20YY1OgW3j&index=8&ab_channel=131Dregon
(כמה נהדר שמישהו מסתכל על בנאדם אחר ויודע לצעוק עליו שהגורל שלו מונח בידיו, זה כזה "וואו, אתה החלטי, הלוואי שידעתי לעשות דבר כזה")
https://www.youtube.com/watch?v=I2oJs5rR37A&ab_channel=jaythoene
(מה צריך יותר מדאלן מכסח גיטרה חשמלית. עם פוני)
אה, כמובן. את הליברטינז. מהו עולם בלי הליברטינז (ויש לומר שהבעיטות שלהם מתוזמנות להפליא):
https://www.youtube.com/watch?v=QT-sRCBwKSg&ab_channel=FastolphChubb
וצניחה חופשית בשם אי הידיעה.
https://www.youtube.com/watch?v=hfFjEkSs8Ps&ab_channel=HippoCampusVEVO
וקצת סמית'ס.
https://www.youtube.com/watch?v=ebv6-9p6sgI&ab_channel=TheAmbitiousOutsiderFrank
טוב טוב, אני מפסיקה, סליחה! למזלנו הרב המשך הפלייליסט שלי שמח מדי. פיו.
(יש לי טעם מוזיקלי שמשתפר עם הזמן, אתן לעצמי קרדיט על כך)
(כמה הולם שכל ההתחלה כ"כ אימו! אח, אני עושה מעצמי קרירטורה! בחילה.)]

(אני יודעת שבקושי כתבתי על הספר עצמו. (חשבתי לשים את זה תחת אלוף בטלות, כי הוא השראה גדולה בזמן האחרון. אבל איכשהו אפילו הוא (ואני מתביישת כרגע) קוהרנטי מדי. אז הייתי צריכה שורשים עמוקים יותר.) אני מאמינה שלכתוב על מה שהספר עושה לי חשוב לא פחות. להסבר "אמיתי" לכו לביקורת שלי על הספר השני. את עצמי שכנעתי, וזה מה שמשנה לי פה. ואם לא? אני במסעי לתואר הטרול הנכסף על ראש ערימת הזבל, למי אכפת?)

(בתור מישהי שנגמרו לה המילים אני די חופרת)
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מוּמוּ (לפני חודש)
יפהפייה. גם הביקורת וגם את.
הסוגריים האחרונות XD
רויטל ק. (לפני חודש)
סגרנו!
האופה בתלתלים (לפני חודש)
חה XD
כי אני אהיה עשירה ואקים הוצאת ספרים :)
רויטל ק. (לפני חודש)
לא, לא, אל תגידי את זה!
כשהילדים שלנו יהיו גדולים הם כבר לא יצטרכו לקרוא את ג'ין בירדזול באנגלית!
כי עד אז כבר יהיה שלום!
או משהו.
האופה בתלתלים (לפני חודש)
או לעולם לא.
פויה הוצאות ספרים. שיתביישו.
רויטל ק. (לפני חודש)
ממש אהבתי את השניים הראשונים, כמו שאת בטח יודעת.
אז אל תדאגי.
נראה לי שפשוט קלטתי שלא נראה שהולכים לתרגם אותו בקרוב :-(
האופה בתלתלים (לפני חודש)
יאי
כרגע הוא ממילא אצל כוכבים
קצת מפחדת שיצרתי לך ציפיות מוגזמות. אופס.
רויטל ק. (לפני חודש)
תהני ממנו והכל, אבל את יודעת, גם לג'יין בירדזול יש קצת קרדיט על השבירה שלי:)
יופי, תשמרי לי...
נחשוב כבר על איך להעביר.
האופה בתלתלים (לפני חודש)
תודה מסמר, ואיזה משפט נפלא אמרת :) בכי זה הדבר הכי מדבק שאני מכירה.

רויטל, אני קצת בשוק מהכוח שלי כרגע. אומייגאד. בטח.
רויטל ק. (לפני חודש)
חומת ה"אין לי כוח לאנגלית" שלי מתחילה להיסדק.
יש מצב שאת משאילה לי אותו?
(סליחה, מגיעה לזה תגובה אחרת, בזמן ובמקום וכו').
מסמר עקרב (לפני חודש)
מקסים. מזדהה מאוד, בעיקר עם הפסקה הנפלאה שמתחילה ב- "אני מקווה שאיחלץ מזה מתישהו" ועם השאלה שחותמת אותה. טוב, כנראה שלא רק פיהוק הוא דבר מדבק, גם בכי...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ