שתסלח לי אלת הפוליטיקלי קורקט, אבל "בנות פנדרוויק" הוא מה שנהוג לכנות "ספר בנות".
אמנם עירית לינור הגדירה "ספר בנות" כ"ספר קליל ונעים לקריאה שבמרכזו רווקה שצריכה לפלס את דרכה לנישואים עם גבר ראוי" (באחרית דבר המקסימה שלה ל"גאווה ודעה קדומה"), אבל אני מרשה לעצמי להרחיב את ההגדרה ולטעון ש"ספר בנות" הוא ספר קליל ונעים לקריאה, שברמכזו דמויות נשיות, שעוסק בחיי היום-יום ולא במתח ובהרפתקאות מסמרות שיער, ושאינו חף מרומנטיקה.
אז התנצלתי כבר בפתיחה, וכמובן ש"ספר בנות" הוא סתם כינוי, וגם בנים יכולים לקרוא ולהנות (הבן שלי, למשל, שקרא את שני ספרי "בנות פנדרוויק" הראשונים, וגם את שני ספרי "האסופית" הראשונים, אם כבר מדברים על ספרי בנות), ומן הסתם גם בנות יכולות לקרוא ולא להנות, אבל אם אתן במקרה משתייכות לאוכלוסיה הזו - אל תספרו לי בבקשה. חבל, הרי יכול להיות שאני מחבבת אתכן אז למה להרוס.
כי האמת היא שהז'אנר הוא סיווג משני. הסיווג הראשי לספר הוא ספר טוב או... לא.
וספרי "בנות פנדרוויק" משתייכים כמובן לסוג הראשון.
אחרת לא הייתי טורחת לקרוא אותו באנגלית.
וזה לא קשור ישירות לספר, ולא ממש מעניין אתכם אבל בכל זאת אקדיש לעניין כמה מילים.
אז רבים שואלים אותי איך קרה שלא כתבתי ביקורת כל כך הרבה זמן (וכשאני אומרת "רבים" אני מתכוונת "אף אחד").
והייתי רוצה להגיד שזה בגלל שאני עסוקה מדי בניקיונות פסח, רק שאני לא.
(והייתי רוצה להגיד שאין צורך כי אצלי נקי כל השנה רק ש, בעצם כן, בטח. הנה, אמרתי).
הסיבה האמיתית היא האופה בתלתלים.
שהשאילה לי את "בנות פנדרוויק" מספר 3 ו-4.
באנגלית.
ולמרות שרוב היום אני קוראת וכותבת מיילים באנגלית בלבד, ושליש מישיבות העבודה ושיחות הטלפון שלי בעבודה מתנהלות באנגלית -
קריאת ספרות לשם הנאה היא סיפור אחר.
הבעיה היא לא כל כך ההבנה (אם כי כן מצאתי את עצמי פותחת מילון, כלומר גוגל מדי פעם) אלא הקצב.
אני קוראת כל כך לאט יותר באנגלית מאשר בעברית שזה הורס חצי מההנאה.
ולכן קריאה באנגלית נשמרת רק לספרים שלא תורגמו...
ושאני ממש ממש רוצה לקרוא אותם.
אז בנות פנדרוויק.
אי אפשר לפספס את ההשראה ששואב "בנות פנדרוויק" מ"נשים קטנות" (עוד ספר בנות, כן).
ארבע בנות משפחת פנדרוויק מתיידדות בספר הראשון עם ג'פרי, הילד מהבית המפואר השכן.
היחסים בין ג'פרי לאמא שלו מזכירים קצת את היחסים בין לורי לסבא שלו, כולל הקטע עם הנגינה.
מה שמעלה שאלה לגבי מערכת היחסים של ג'פרי עם בנות פנדרוויק. תכף נחזור לזה.
"בנות פנדרוויק" הוא בשום פנים ואופן לא עיבוד מחודש ל"נשים קטנות". הוא ספר עצמאי עם עלילה משלו.
הבנות רחוקות מלהיות חיקוי של הבנות ב"נשים קטנות".
רוזלינד הבכורה היא אמהית ואחראית. היא עוברת תהליך התבגרות בשני הספרים הראשונים, ולא ממש מזכירה את מג.
גם לאיימי אין זכר.
הדמות של ג'ו לעומת זאת, מתחלקת בין סקיי ה"טום בוי", הפרקטית והמבריקה, לג'יין הרומנטית, בעלת הדמיון, החולמת להיות סופרת (גיבורת הספרים שלה "סברינה סטאר" היא הברקה ספרותית). באטי, הבת הקטנה, יכולה אולי להזכיר קצת את בת', בגלל השם, הביישנות והאהבה למוזיקה (כן, ספוילר לספר השלישי), אבל כולנו מקווים שהיא לא עומדת למות בגיל 18. שנית הרי כבר לא כל כך באופנה בימינו, ובכלל, בנות פנדרוויק כבר שילמו את חובן הספרותי למוות טרגי בעלילה כשאיבדו את אמן.
אז מה לגבי ג'פרי ו-המממ, כלומר ומי?
אפשר לקוות שג'ין בירדזול תתקן את העוול ההיסטורי של "נשים קטנות" ותיתן לנו את ההפי אנד שהגיע ללורי וג'ו ונמנע מהם באכזריות ספרותית שרירותית.
עם זאת, היא בהחלט משאירה מקום לאפשרות שבאטי, הבת הקטנה, תתפוס את מקומה של איימי בריפוי ליבו השבור של לורי, סליחה ג'פרי, אחרי שסקיי תדחה אותו.
תאורטית, מכיוון שאמרנו שדמותה של ג'ו מתחלקת בין סקיי לג'יין, יש אפשרות של ג'פרי וג'יין. אמנם אין כל רמז לזה, אבל היי, מישהו מצא רמז לקשר בין לורי לאיימי לפני שהוא נתפר בכוח לסוף הספר? זה גם יהיה רומנטי בסגנון האסופית שכזה, כלומר הבחורה הרומנטית ובעלת הדמיון שחולמת על נסיך מהאגדות (פיטר פוונסי, למשל) תגלה שהאהבה היתה כל הזמן מתחת לאף שלה והכל, אבל בכל זאת - לא סביר.
ואחרי כל זה חייבים להגיד שוב: "בנות פנדרוויק" כלל וכלל לא מהווה וריאציה או עיבוד ל"נשים קטנות".
הוא ספר שעומד לחלוטין בזכות עצמו, ויש לו עלילה, או שמא עלילות, כי בעצם מדובר בספרים ולא בספר, משל עצמו. או עצמם.
וכמו שאמרתי, אף אחד מהספרים איננו חף מעיסוק ברומנטיקה.
בספר הראשון רוזלינד, הבכורה, חווה את הקראש הראשון שלה, כשהיא מתאהבת בנער בוגר שרואה בה ילדה קטנה. את הספר השני היא תתחיל בהחלטה נחושה לשים בצד את ענייני הרומנטיקה ותסיים באהבה בוגרת יותר (יחסית, כן? בכל זאת מדובר על ילדה בת 13) לנער בן גילה. ואם כבר אהבה בוגרת, גם אביהן של הבנות ימצא אהבה באותו ספר.
בספר השלישי, ג'יין מחליטה להצעיד את גיבורת סדרת הספרים שלה, סברינה סטאר, לעבר השקיעה. כלומר לארגן לה סיפור אהבה. לצערה הרב, היא נטולת כל ניסיון בתחום מה שמקשה על המשימה. כצפוי, הבעיה תיפתר בסופו של דבר על ידי התאהבות ראשונה וטרגית עד דמעות (אבל דמעות צחוק), ומהצד יבצבץ עוד רומן בהתהוות של אחת מדמויות המבוגרים בספר (אבל נצטרך לחכות עד הספר הבא כדי להבין אם יצא מזה משהו) וגם נקבל רמזים סותרים לגבי ההפי אנד של ג'פרי ושל - נו, אז מי זאת תהיה?
זה לא שאני נמנעת מספוילרים כמו שאין דרך לדעת מהספר.
וכל המגילה הזו כמובן מתעלמת מהעיקר, שהוא הספר, שיש בו תהליך התבגרות שעוברת סקיי, האחות השניה, שמוצאת את עצמה לראשונה בחייה על תקן האחות הבכורה למשך שבועיים, ונדרשת התמודדות משפחתית משותפת עם הניסיון הזה, ויש בו גם שינויים דרמטיים בחייו של ג'פרי, וגם שינוי משמעותי בחייה של באטי.
כי הרומנטיקה היא בסך הכל דמות משנה בספרים האלו, גם אם מהביקורת שלי התקבל רושם שונה. זה לא הוא, זו אני ותאוריית ה"ספר בנות" שלי.
בקיצור, כנראה שאין ברירה ותצטרכו לקרוא בעצמכם.
כי בסופו של דבר, זה בהחלט שווה את המאמץ של הקריאה באנגלית.
