ביקורת ספרותית על עמוד האש מאת קן פולט
ספר בסדר

---

כשלוקחים ליד רומן היסטורי של קן פולט, יודעים בדיוק מה עומדים לקבל.

עלילה רבת תפניות ופיתולים המציגה את ההיסטוריה באופן שטחי ככל האפשר.
דמויות קרטוניות, לא סליחה.
לקרטון יש איזשהו נפח.
דמויות דקיקות כנייר אפיה.
עלמות חינניות, אצילים מרושעים, גיבורים אמיצי לב לצד גיבורים אכזריים.
לרוב, יהיה שם גיבור טוב לב ואמיץ שבתחילת הספר מעמדו ירד מטה-מטה באשמת אציל מרושע זה או אחר.
בזכות אומץ לבו וחכמתו, הגיבור יפלס את דרכו מעלה-מעלה ויראה ברכה במעשיו.
תהיה שם גיבורה יפהפיה שתסרב לגיבורנו אמיץ הלב כשדמעות בעיניה.
כעונש על סירובה, המתבקש בתקופה ההיסטורית בה נשים נשלטו ע"י הוריהן ואחיהן, היא תינשא לאציל מרושע (ע"ע) ומן הסתם גם תיאנס.
אבל הסוף יהיה טוב.
אז כן, מוביליות חברתית לא היתה כל כך טריויאלית לאורך היסטוריה כמו שהיא מוצגת בספרים של פולט, והציפיה מהגיבורה הראשית להפגין עצמאות של בחורה מהמאה ה-20 אנרכוניסטית לא פחות, אבל אנחנו הרי לא פה בשביל ההיסטוריה. לא באמת.

"דמות עגולה" מוגדרת כדמות בעלת תכונות סותרות.
האינטרפרטציה של פולט להגדרה הזו היא משהו כמו - דמות של גבר אכזר ומרושע שהוא בכל זאת, שימו לב לסתירה! יפה-תואר.
או דמות של אשה חכמה וטובת לב שהיא בכל זאת - סתירה! - לא יפהפיה.
בקיצור, גלריית הדמויות שפולט מציג גורמת לחבילת בייגלה שטוחים להיראות מורכבת ובעלת עומק פסיכולוגי.

ואם כל זה מזכיר לכם ספר ילדים, אז כנראה שפולט חשב על זה לפניכם...
ולכן טרח להוסיף סצנות מין מפורטות פה ושם.
זהו, עכשיו הספר מתאים למבוגרים.

אז למה בכלל קראתי אותו?
כי יש בו פחות קלוריות מאשר בסופגניות, ואותו סוג של כיף שמנוני, דביק ומתוק מדי.
ויש בו גם טיפונת ערך מוסף היסטורי (כלומר, אם אתם כמוני, רצים לויקיפדיה בסוף לבדוק מה *באמת* קרה שם).
וגם...
לא, זהו.
זה הכל.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על עמוד האש