ביקורת ספרותית על בית הצעצועים מאת יעקב אורלנד
ספר מעולה

---

ממבט ראשון הספר לא ייקסום לכם, אתם לא תרגישו שיש בו עומק. עוד ספר שירה במתכונת של סיפור-שירי.
"קראתי רבים וטובים כמותו, מה כבר יכול להיות כאן כה יוצא דופן?"

פה גם מתחילה שגיאתכם, מכיוון שספר זה הוא הכול חוץ מבנאלי וגנרי.

כשקראתי את הספר נהנתי מאוד מהמקצב, מהחרוזים, מהסיפור והתיאורים היפייפים של אורלנד שמשתלטים כבמטה קסם על הסיפור וצצים בכל פינה ופינה. כל שורה הייתה עבורי שורה שיש לסמנה בתוש, היטב היטב, לבל תשכח ממוחי ביום המחרת.
מה שיחודי בעיניי בספר הוא מה שקורה אחר כך, כאשר הקריאה מסתיימת ומכה בך ההבנה של מה שקראת, גלגלי המוח מתחילים לעבוד ואתה מהרהר, אתה חושב על מה שקראת ותוהה בינך לבין עצמך: האם יש כאן יותר מהנראה לעין? האם יש כאן מעבר לסיפור חביב לילדים שגדוש הטיות לשון גזעיות שלא היו מביישות את הגאון הבלתי מעורער אברהם שלונסקי?

לטעמי, בהחלט כן!

אבל ראשית כל, לא אלך עמכם סחור-סחור ואגש לתיאור העלילה, בכדי שתבינו על מה מדובר.

שמונה ילדים, ביניהם המספר רלי, שומעים לילה-לילה אודות קברניט מסתורי ובא בימים. ההורים מציפים אותם בסיפורים עד כי רצונם של הילדים הוא לבדוק את פשר האגדה. האם אכן קיים קברניט כזה שחי בבקתה רעועה?
הילדים לא מבזבזים את זמנם ופוצחים בחיפושים נרחבים, במהלכם הם מתמודדים עם פחדים רציונליים יותר ורציונליים פחות עד אשר הם מגיעים למקום הרצוי אל בקתתו של הקרבניט השוהה בסופו של יער עבות ואפל.עד מהרה הם מקבלים הצצה אל אורח חייו של הקרבניט.

כפי שכבר רשמתי לכם בתחילת הביקורת, הספר הוא לא כפי שהוא נדמה ממבט ראשון. הספר הזה יכול לתעתע ולהיחשב לילדותי או חביב אך הוא טומן בחובו הרבה יותר, במידה ואתם מתעמקים מעבר לכתוב.
קודם כל, הספר מתייחס יפה אל נושא הפחדים ואל צליחת מכשולים בדרך למטרה הנכספת. הרי בינינו, מי מאיתנו לא מפחד? מי מאיתנו לא הצטרך להתגבר על פחדו? לדעתי אורלנד תיאר את הסוגייה הזאת בצורה יפה ואמיתית ובעיקר כנה. הילדים במסע החיפושים עוברים דרך יער באישון ליל וצריכים להתמודד עם פחדים שונים ומשונים שבחשכת הלילה מתנפחים למימדים גרוטסקיים. פחדים שהם הגיוניים בחלקם ומנגד, אחרים אוולים למדי שבעת המסע מקבלים ציביון אחר, מפלצתי ומבעית. [ עץ תמים נהפך לצל מאיים, קול חרקים נהפך לרחש מטיל אימה]
ולמרות כל הפחדים, למרות כל החשש, הילדים מצליחים להגיע אל היעד הנחשק. הם אינם מוותרים ונסים על נפשם, אדרבא! הם מתגברים על הקושי בעזרת אומץ שהם מגייסים. הם מגלים בעצמם כוחות נפש שלא ידעו כי קיימים בהם. [כוחות המבוטאים על ידי שעשוע וניסיון הפחתתו של המצב המפחיד]


גם את הקרבניט עצמו ואת סיפורו אורלנד היטיב לתאר. הסיפור נוגע ללב והמניעים הגיוניים. קרבניט שעשה ימים רבים בים הפתוח, כשהוא נלחם בכל אויב, בכל מקום בעולם. מבין בערוב ימיו שאולי זו אינה הדרך הנכונה, שאולי יש לשנות כיוון ויש צורך לפעול בצורה אחרת. הקרבניט מבין שהמלחמה אינה פתרון ויש לדבוק באחווה ושלום. החלטה זו מובילה את הקרבניט להתגורר בבקתה השוכנת סמוך לחיפה ולחיות שם, כשרק כלבו והתוכי מארחים לו לחברה.
עם התקדמות סיפורו הקורא לומד שסיפורו שזור עם סיפוריהם של צעצועיו, הוא מחליט לקנות לעצמו צעצועים תוך כדי מחשבה שצעצועים וילדים הם היחידים שיכולים לגרום לעולם להיות טוב יותר, עולם ללא מלחמות ומוות.

סוף הסיפור הצליח להפתיע אותי. אם כי, בתוך תוכי ידעתי שמשהו כזה אמור להגיע. תפנית בלתי צפויה. טוויסט.

יש לספר פן עמוק, מעט פילוסופי והגותי ואף גאוני ופסיכולוגי. פן מתעתע שאינך מבחין בו מיידית, רק בקריאה שניה.
הוא עוסק בשלל נושאים, החל מפחדים ועד לדמיון. מהי מציאות ומהו דמיון? האם כל מה שעינינו חוזות בו הוא אמיתי? האם ייתכן וההבדל המהותי בין מציאות לדמיון הוא זעיר ביותר? מה קורה כאשר הם מתערבבים אלה עם אלה? האם ישנו פתרון אידיאלי למלחמות?
ספר זה גרם לי לצאת מאדישותי ולהרהר, לחשוב מחוץ לקופסא. הוא הוציא אותי מאזור הנוחות וגרם לי לחשוב על בני אדם, על מבוגרים וצעירים כאחד ועל התכונות הנלוות מעצם היותנו שייכים למין האנושי.

ובכן, הוא כביכול מיועד לילדים, אבל כשאתה מסתכל בין השורות ועוצר לחשוב על אמירתו החבויה, על המסרים שהוא משדר, אתה מוצא דברים שבמהלך הקריאה הראשונה לא חשבת עליהם כלל מכיוון שתשומת ליבך הייתה נתונה בחרוזים ובעולם הקסום והפלאי והמשעשע שאורלנד ברא אל מול עינייך. אתה מבין בדיעבד שהעולם הוא מורכב יותר ממה שהוא נראה. וכך גם ספר זה, ספר שמורכב משכבות-שכבות, כמו בצל, ורק כשאתה מפגין נכונות ומוכנות, הוא מתקלף ונחשף במערומיו.

ואז, אתה קולט שבעצם הספר הזה כן מיועד למבוגרים. הוא אוניברסלי וזו טעות חמורה לשייכו למדור ספרי הילדים כי הוא מכיל כל כך הרבה יופי. החל מהדבר הטכני ביותר שזה אופן סגנון הכתיבה, הציורים שמעשירים את התוכן ומבליטים אותו ועד ללב ליבו של הספר שהוא הרעיון העומד מאחוריו שייקסום למבוגרים, לצעירים וייתן מענה נכבד ביותר לחובבי הפילוסופיה והפנטזיה.


אכן, רב הנסתר על הגלוי.



" משהו כזה אז חשנו
בעמדנו מול היער;
לא הגדנו מה הרגשנו
אבל כל אחד הביט

וראה בעין היתר
מה הוא מכסה בסתר
וכיצד אורב הפחד
ואת שמחתו משבית."

"זוג כמו יהלומים,
זוג כשני כוכבי- שמיים,
זוג-הינה נפתר הפלא,
פשיטא- זוג גחליליות."

11 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?