#
חנון בן 17 עם קשיים חברתיים, עצוב ובודד, מגיע באופן כאילו אקראי למבחן למכללה פרטית לא מוכרת ל... קסמים. ומתחיל ללמוד שם כל מיני דברים חדשים ומעניינים שהוא לא חלם שהם קיימים. יש לו שני חברים – בחור ובחורה ו... רגע לא קראנו כבר את הספר הזה? אמנם ההוא היה יותר צעיר, עם צלקת על המצח ונסיבות משפחתיות עצובות, אבל.
כן, קראנו. אבל לא בדיוק. גרוסמן אינו מסתיר את ההקשרים שהקורא מגלה – להפך – הוא מצהיר עליהם. הוא גם מצהיר על הקשרים נוספים – כמו אליס בארץ הפלאות, נרניה, דוקטור סוס ופו הדב. כל מי שאוהב ג'אז מכיר את הרגע בו הביצוע עוזב את המלודייה המרכזית ועובר למחוזות אחרים, פותח אשנבים חדשים ומאפשר למאזין להמריא על כנפי דמיונו. זה מה שעושה גרוסמן לסיפור שלו: הוא מסתלסל ומזדמר סביב ובתוך העולם הקסום שברא, וממריא למחוזות אחרים לגמרי.
זה ספר פנטסיה למבוגרים. זה נאמר על הכריכה האחורית וגם בביקורות עליו, למשל הביקורת של אלון, בעיקבותיה הגעתי לקרוא אותו (תודה!). המשמעות היא שנוער – ודאי ילדים – לא ייהנו ממנו, גם לדעתי. כי בניגוד להארי פוטר, שילדים בכל גיל נהנו ממנו מאד, הספר הזה - לא רק בגלל דברים שמבוגרים עושים ובני נוער לא (?) - אינו מופנה אליהם. בני נוער לא יכירו את ההקשרים הרבים אליהם מתייחס הסופר, ואת החיים האמיתיים של אדם בוגר. עולם הקוסמות שגרוסמן ברא יבשושי משהו, מלא בעבודה קשה שלא תמיד מתגמלת, אינו עולם מקסים ומושך, והרעיון להיות קוסם אינו מגניב כלל. "סביבת הקוסמות העולמית סבלה מחוסר איזון חמור: יותר מדי קוסמים, לא מספיק מפלצות".
עוד פחות יאהבו בני הנוער את העולם האמיתי – המציץ מחרכי הקסם – שאינו רומנטי ומרתק במיוחד, כולל מעט התרגשות והרבה תסכול, בגידות שעולות ביוקר, ניסיון לנצח את השיעמום בעזרת ריגושים מלאכותיים, וקושי גדול - כולל ויתורים איומים - להיות מה שנועדת. "...תפסיק לחפש את דלת הסתרים הבאה שתוביל אותך לחיים האמיתיים... תפסיק לחכות. אלה החיים שלך וכדאי שתתחיל להינות מהם או שתהיה אומלל כל חייך".
הספר אכן היה מיוחד במינו, גם בז'אנר וגם בכלל, וריתק אותי ברובו. למרות המעטפת הפנטסטית קראתי אותו כמו ספר על רגשות, על התבגרות שאינה מה שסיפרו לנו, על ההכרח לבחור בין ביטחון להגשמה ולייעוד, על ההכרח לוותר, לפעמים, על ציפור הנפש כדי להגשים ציפיות של אחרים. על המשמעות האיומה, לפעמים, של מה שבחרנו, שיכול להיות בלת הפיך אפילו אם נעשה סתם בלי לחשוב על התוצאות, ושום חרטה או התנצלות - גם לא קסם - לא יחזירו את הגלגל לאחור.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
