ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 באוגוסט, 2017
ע"י הנחשפת
ע"י הנחשפת
ממממ. נכנסתי לביקורות הקודמות על הספר ונראה שיש תמימות דעים לגביו. 104 מדרגים נתנו לו חמישה כוכבים, ואף אחד לא חשב שהוא בזבוז של זמן.
מצד אחד, נהניתי ממנו. יש בו משהו אחר מפנטזיה שגרתית, עם סיפור סינדרלה, אבל לא כזה שהיא פוגשת בו את הנסיך בנשף, אלא כזה שסינדרלה נשארת בבית וממשיכה לנקות אותו גם כשהשעון מצלצל שתים עשרה פעמים, והאם החורגת ובנותיה חוזרות הביתה עייפות ומרוצות. אין בו תחושת ניצחון חד משמעית כפי שנהוג בספרים דומים, וזה מעניין.
מצד שני, דווקא בגלל זה, הסיפור של הממזר שיש לו עתיד גדול אבל בינתיים הוא מיוסר נורא וסובל הצליח לדכא אותי. לא קיבלתי את הפרס הרגשי שמתלווה לגיבורים שמצליחים הכול כנגד כל הסיכויים ומנצחים את הרעים בתפנית של הרגע האחרון. הממזר הזכיר לי ממזר אחר שמוכר וודאי לרובנו - ג'ון סנואו. ואת ההבעה המיוסרת שנחה על פניו באופן תמידי אני לא יכולה לסבול. רחמים עצמיים זו תכונה כל כך לא אטרקטיבית, גם אם אתה נושא את עול כל העולם על כתפיך.
ועם זאת, החווייה שלי לא היתה שלילית, כמובן. עד כדי כך שהתחלתי גם את הספר השני בטרילוגיה, אבל אבוי - הוא אפילו מיוסר יותר מהראשון, ומעצבן ועמוס בטעויות הגהה. אני שוקלת ברצינות לנטוש. יש כאן מישהו שיכול לשכנע אותי אחרת?
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אאורה
(לפני 8 שנים)
חכי עם הפושטים של הספינות האדומות,
את מקדימה את המאוחר.
|
|
|
הנחשפת
(לפני 8 שנים)
מעדיפה לא לקרוא באנגלית. למרות שההגהה העברית בספר הזה ממש נוראית
|
|
|
משה
(לפני 8 שנים)
כמוך חשבתי שהספר בינוני, קראתי אותו שוב בשפת המקור והאייכות השתפרה מאוד. אם אפשר ממליץ לך להמשיך לקרוא את הסידרה באנגלית.
|
|
|
הנחשפת
(לפני 8 שנים)
תודה, אאורה וגלית.
אני מסכימה לגבי התהליכים שהוא עובר, ושיש בו משהו בוגר ומתבגר, אבל ציפיתי שזה יהיה מלווה לפחות באיזה ניצחון משמעותי. פה כולם מתים, בוגדים, נבגדים, תככים - כמו פרק של משחקי הכס אבל רק עם ליטל פינגר וואריס הסריס - בלי דרקונים, ובלי קתרזיס כמעט בכלל. אפילו על (ספויילרון) - הפושטים של הספינות האדומות אין ולו טיפת ניצחון. מה זה? הקמצנות של רובין הוב בלספק לקוראים רגעים טובים מבאסת. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים)
לא יכולה
קראתי לפני שנים וכל מה שאני זוכרת בתום הטרילוגיה זו אכזבה עמוקה מאיך ולאן התגלגלו חייו של פיץ.
אי אפשר היה לשכנע אותי מאז לקרוא כלום שלה.אפילו לא את ההמשך של חיי פיץ שהובטח לי כי הוא משתפר. |
|
|
אאורה
(לפני 8 שנים)
אני רוצה לשכנע אותך אחרת.
טוב, לא יודעת, אני חושבת שהכתיבה של רובין הוב שווה את זה. היא מצחיקה, מפתיעה, מפחידה בטירוף ודוקרת בלב. ועוד משהו בכלל לא מובן מאליו - היא מסוגלת להעביר את הדמויות שלה תהליכים. ואוהו, כמה תהליכים פיץ עובר בטרילוגיה הזאת. הסוף קצת איכזב גם אותי. הרגיש לי שהוא נכתב בצורה קצת נמהרת (אבל אולי זו היתה הקריאה שלי, שהפכה כזאת בשלב שאי אפשר היה להניח את הספר), ובאופן כללי, אני שונאת כשהצדק לא נעשה עד הסוף. במקרה הזה לא ברור גם למה הוא לא נעשה עד הסוף. אבל הסקרנות עולה על האכזבה. |
|
|
הנחשפת
(לפני 8 שנים)
מה זה, חרם?
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
