ביקורת ספרותית על השתיקות מאת יובל ירח
ספר מעולה

---

סיפור השואה הוא סיפור שאני סבור שעלינו להגות בו תמיד, כי בנקודת זמן בהיסטוריה נפער חור בעולם התרבותי ובציוויליזציה המערבית ונחשפו דברים שאי אפשר אפילו לדמיין. בלי קשר לשאלה אלו תובנות אנחנו מפיקים מהשואה, ויש אפשרויות לתובנות מנוגדות (כפי שבולט בציבוריות הישראלית) - זהו אירוע של רוע מוחלט, של חולשה מוחלטת, ושל טוב מוחלט. הספר הזה הוא סוג של נס מבחינתנו, הקוראים: אדם שנולד בישראל ולא חווה בעצמו ולא דרך משפחתו מאום מסיפורי השואה, החליט בבגרותו לחקור את מה שאף פעם כילד לא שאל. והמסע שלו הוא מסע של מחקר ודימיון על גורלה של סבתו. זוהי לדעתי גם יצירת מופת ספרותית וגם והזדמנות לקורא הישראלי להתבונן בסיפור השואה לא במימד ההיסטורי והאובייקטיבי והאנליטי אלא במימד של החוויה האישית - איך נראה היומיום, מה אמרו לעצמם היהודים שחיו אז ושם, ואיך הם ראו את עתידם. אז אם בכל שנה אנחנו משננים את הפסוק "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" - אני חושב שהדבר נכון גם לגבי השואה.

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על השתיקות