ביקורת ספרותית על השתיקות מאת יובל ירח
ספר מעולה

---

סיימתי להאזין לספר זה אתמול. האזנה לא פשוטה, ארוכה אשר צללה אל תוך עמקי נשמתי וגבתה משם משאבים לא קטנים. האזנה ארוכה הינה עבורי מעל 15 שעות, ואילו ספר זה ארך 23 שעות ו 27 דקות. כשבכל האזנה אני יכולה להאזין כחצי שעה עד שעה בכל יום לערך.

סגנון הכתיבה של הספר כל כך משך אותי, נעים , סיפורי ועטוף באהבה רבה כלפי הדמויות הקרובות (סבתא, הורי הסבתא, האחים והאחיות והשכנים). סבתו של הסופר, הינה ניצולת שואה ילידת פולין, בעיר קרקוב. אך כששאל אותה לגבי הזוועות והשואה שעברה היא סירבה לספר, ועטפה את עצמה בשתיקה. לאחר שנפטרה הנכד החליט לבצע מחקר ביד ושם, אנשים שהכירו את סבתו וכתב את הספר כדי להעביר לקוראים את התחושות והרגשות אשר היא חשה לפני מלחמת העולם השנייה, במהלך המלחמה ולאחריה.

הספר עצמו מרתק, הוא עורר בי רגשות עזים, געגועים ומחשבות רבות. הספר החזיר אותי כמעט כשלושים שנה אחורה כשסבי ז"ל היה בחיים. הוא היה פולני, לחם במלחמת העולם הראשונה לצד העם הפולני, וכפרטיזן במלחמת העולם השנייה. הוא ברח מפולין יחד עם סבתי ז"ל ליערות ברוסיה. כששאלתי אותו מה עבר עליו, הייתי אז נערה בגיל העשרה, הוא סירב לספר. אך זכור לי משפט אחד שנצרב אצלי בזיכרון ולא הבנתי את פשרו רק לאחר קריאת הספר. כששאלתי את סבי ז"ל, מדוע הוא שומר את הכסף בבית ולא בבנק הוא ענה לי "שהוא לא סומך על הבנקים". הספר מתאר את תחילת המלחמה, הצווים כנגד היהודים וביניהם הלאמת חשבונות הבנקים ליהודים. כל הכסף אשר היה בחשבון הולאם לטובת המדינה למעט 250 זלוטי אשר היהודים הורשו להחזיק ביד ולא בבנק. הספר הזכיר לי את האוכל אשר סבי וסבתי ז"ל נהגו לאכול. לחם עם מרגרינה ונקניק. סרדינים שפרוטים שסבי ז"ל אהב מאוד.

לאורך הספר הרגשתי כי יש שני שעוני חול, שעון חול של הזמן לסיום המלחמה ושעון החול של הדמויות. התפללתי לכל פרק כי הדמויות יחזיקו מעמד וישרדו. הסופר הצליח ליצור אצלי את תחושה של חוסר הוודאות הקיימת אצל הדמויות (לגבי העתיד, ההישרדות ).

הספר מרתק, מעניין ומעורר רגשות עזים. דורש תעצומות נפש.
מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על השתיקות