ביקורת ספרותית על ראיתי איש מאת אואן שירס
ספר מעולה

---

ביום שקרוליין נהרגת בפקיסטן במהלך שליחות עיתונאית, נחרץ גורלן של עוד שתי משפחות. אלא שזה כמו פצצה בעלת מנגנון השהייה.
מאותו רגע חייהם של מייקל, ג'וש, סמנתה, דניאל, רייצ'ל ולוסי נכרכים יחדיו עקב טעות אנוש ומלכדים את כולם למקשה אחת של צער גדול.

זו טרגדיה שמובילה לעוד אחת, וזה הרגע בה משתחרר מנגנון ההשהייה, וזה גם הרגע בה מגיח לעולם סוד גדול ונורא.והסוד הזה בתורו מוליד לעולם שקר. אבל השקר הוא דבר מתעתע, וגם יכול להיות מסוכן.

אדם יכול לחיות בשקר עד אשר מגיע הרגע החמקמק הזה בו השקר הופך להיות אמת. האמת שלך. אבל לאדם ממול- השקר הוא עדיין שקר, והאמת היא אמת. אותו אדם עדיין לא חצה את הקו הזה בין השניים. והזגזוג הזה בין שניהם- הופך אותך לאקרובט שצריך לשמור על יציבות ולא לאבד את נקודת האיזון. כי אם תיפול ותתרסק- האמת תצוץ ותתגלה- ותהיה אחת היא.ערומה, ללא כסות השקר אשר עטף אותה עד כה.


ותסלחו לי שלא אוסיף עוד על העלילה, אבל הסיפור הזה כל כך עדין ופריך, שכל נגיעה בו תשנה את המרקם שלו.

אואן שירס מכניס אותנו לראשן של כל אחת מהדמויות, פורש בפנינו את כל מחשבותיהן, והן רבות, והוא מגיש לנו הרבה פרטים, ואתה- הקורא- מוצא עצמך חושב יחד עם הדמויות, אבל אין בעומס הזה שום דבר מיותר, ואין תחושה של הכבדה. כל מילה בספר הזה במקומה, וכל מילה גורמת ללב שלך את התהודה המדוייקת שאליה כיוון הסופר.

על הכריכה האחורית כתוב שהספר מותחן מופתי וכו' וכו'. אז תנו לי להבהיר: זה לא ספר מתח! חבל שהמשפט הזה ירחיק מהספר הנפלא הזה קהל קוראים שיטעה לחשוב שזהו מותחן. יש לכל אורך הספר מתח שנבנה מהדרמטיות של העלילה. אין פה שום מאפיין מתח קלאסי.

מצד אחד רציתי לקרוא את הספר טיפין טיפין, אבל לא יכולתי שלא לרוץ אתו עד לקו הסיום. פשוט בלתי אפשרי היה. זה לא שאתה פותח ספר וקורא, זה כשהספר מושך אותך אליו בכוח מכשף.

יש ספרים שאני קוראת, אוהבת, ונהנית. זה מסוג הספרים שנוגעים בך. זה מסוג הספרים שמשאירים בסיומם משקע. ספר שממשיך להיות נוכח.

ספר מעולה, לא פחות.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על ראיתי איש